הרב צבי ישראל טאו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
בוחן-ובודק (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם. | לאחר פטירת [[הרב צבי יהודה הכהן קוק]] שמינה את [[הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא|הרב שפירא]] ו[[הרב שאול ישראלי]] לראשי הישיבה אחריו, דרשו חמישה מהר"מים בישיבה{{הערה|[[הרב מרדכי שטרנברג]], [[הרב עמיאל שטרנברג]], [[הרב עודד ולנסקי]], [[הרב יהושע צוקרמן]], [[הרב יעקב לבנון]]}} וכן [[הרב שלמה אבינר]], למנות את הרב טאו לראש הישיבה לצד הרב אברהם שפירא והרב שאול ישראלי, ולהעניק לו זכות וטו בענייני קבלת והוצאת תלמידים ור"מים, בתחום הממון ועוד. הם שבתו בשל כך במשך תקופה מסוימת. ראשי הישיבה סירבו להיענות לדרישות אלו. לבסוף נמנע אז הרב טאו ממאבק פומבי והחותמים לא פרשו מתפקידיהם. | ||
המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר | המתחים בינו לבין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה והציבור בכלל הגיעו לשיא בשנת ה'תשנ"ז, כאשר הציעה הציעה הנהלת הישיבה בפני התלמידים אפשרות ללימודי הוראה במקביל ללימודי הישיבה. הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור. בתחילת הפולמוס תוארה התוכנית כהקמת מכון להכשרת מורים בישיבה, אך הרב אברהם שפירא הכחיש את קיומה של כוונה כזו <ref>ראה: הרב אברהם שפירא, ראיון עיתונאי שהופיע בספר "מורשה" ח"א; [[הרב יוסף בדיחי]], "יוסף לקח" עמ' 61-62.</ref>. לאחר הפילוג, הוציאו תלמידי הרב טאו חוברת בשם "לדרך הקודש", בה קובצו השיחות והמכתבים שנערכו במהלך הפולמוס, בהן הוסברו 'הסיבות העקרוניות השוללות שיתוף כל צורה של לימודים חיצוניים' במקביל ללימוד בישיבה (גם ללא הקמת מכון). במכתב שעליו חתמו כמה רבנים מבוגרי הישיבה נקראו הרבנים הפורשים ותלמידיהם לשוב לישיבה ולבקש מחילה מהרב שפירא. אליהם הצטרף [[הרב מרדכי אליהו]] שקרא לא לפלג את הישיבה. | ||
בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד. | בישיבת הר המור הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן [[ישיבת שבי חברון]], [[ישיבת איילת השחר]], [[ישיבת מדברה כעדן]] ועוד. | ||