חסידות קוצק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(עדכון) |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מורגשטרן מקוצק]], הנקרא גם [[השרף מקוצק]], החל למלא את מקומו. חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם '''התמסרות גדולה על ה[[אמת]]''', המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית. | לאחר פטירת רבי בונים, נוצר ספק מי ימשיך את דרכו, עד שתלמידו, [[רבי מנחם מנדל מורגשטרן מקוצק]], הנקרא גם [[השרף מקוצק]], החל למלא את מקומו. חסידותו הייתה שונה מאד משאר החסידיות, בכך שהוא הרחיק את החסידים שבאו לחסות בכנפיו (ובפרט אלו שבאו לבקשו ברכה להצלחה ב[[פרנסה|פרנסתם]] ושאר ענייני החומר) ודרש מהם '''התמסרות גדולה על ה[[אמת]]''', המתבטאת בתביעות רוחניות גדולות, שכללו סיגופים וצימצום בצורכי הגוף, בריחה מ[[כבוד]] ומגינוני כבוד, עבודת המידות באופן אינטסיבי תוך דגש על הרחקה מהונאה עצמית. | ||
בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים שכתביו הרוחניים נשרפו (על ידו או בהוראתו - ?). | בזמנו החסידות הצטמצמה לכמאה [[אברך|אברכים]] בלבד. חסידיו היו עוזבים את משפחותיהם לכמה חודשים, ובאים ללמוד ולתקן את מידותיהם ב[[בית מדרש|בית המדרש]] של רבם. האדמו"ר נהג להסתגר, בעיקר בסוף ימיו, ולא התראה כמעט לאיש<ref>הסיפורים על ההסתגרות הינם השמצות של משכילים ועוד, ראו בספר אמת ואמונה מהדורת תשפ"א.</ref>. דרכו הייתה הייתה באמירת משפטים קצרים רוויי תוכן. חסידים מספרים שכתביו הרוחניים נשרפו (על ידו או בהוראתו - ?). | ||
לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי דוד<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, ולאחר פטירתו המשיכו בנו [[רבי חיים ישראל מפילוב]], אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות|גור]], בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו היתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הבטוי, ולימוד תורה. בניו נפטרו בחייו, אך נכדו, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]] המשיך את דרכו. | לאחר פטירתו, מילא את מקומו בנו רבי דוד<ref>ר' ב[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=148 אנצקלופדית "דעת"].</ref>, ולאחר פטירתו המשיכו בנו [[רבי חיים ישראל מפילוב]], אך מרכז הכובד של החסידות עבר להנהגתו של [[רבי יצחק מאיר אלתר]] מ[[חסידות|גור]], בעל חידושי הרי"ם. הנהגתו היתה שונה לחלוטין מקודמו. הוא קרב את כל הרוצים לחסות בצל כנפיו והרחיב את מעגל החסידים לאלפים רבים. הוא נתן דגש מיוחד על הלמדנות, חריפות הבטוי, ולימוד תורה. בניו נפטרו בחייו, אך נכדו, [[רבי יהודה אריה לייב אלתר]] המשיך את דרכו. | ||