בת יפתח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי | [[בת יפתח]] היא בתו היחידה של [[יפתח הגלעדי]], שופט התשיעי של עם ישראל בספר שופטים. בת יפתח מוזכרת לאחר נצחונו של יפתח על בני עמון, כאשר היא יוצאת לקראתו מביתו. יפתח קורא לביתו שהיא הייתה בעוכריו, מכיוון שהוא נדר לקב"ה שהוא יעלה לה' לעולה את הראשון שייצא מפתח ביתו. יפתח מקיים את נדרו בביתו, אם כי הפרשנים נחלקו האם הוא העלה אותה ממש לעולה, או שרק "הקדיש" אותה לחיי פרישות בהרים כאשר היא נשארה לחיות שם ברווקותה. במדרשים, חז"ל התייחסו באופן שלילי למעשהו של יפתח וקבעו כי הוא לא התיר את נדרו משום יהירותו, וכן שטעה בהבנת הנדר משום שלא היה בן תורה. | ||
==נדרו של יפתח== | ==נדרו של יפתח== | ||
יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון. | יפתח יצא בראש עם ישראל למלחמה בבני עמון. לפני צאתו למלחמה נדר ל-ה': {{ציטוטון|וַיִּדַּר יִפְתָּח נֶדֶר לַיהוָה וַיֹּאמַר אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה}} ({{מקור|תנ"ך:שופטים יא $שופטים יא, ל-לא}}). כשחזר יפתח אל ביתו, יצאה לקראתו בתו היחידה בתופים ובמחולות, בשמחת הניצחון. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | מדברי בתו של יפתח נראה כי היא הבינה שהנדר יכול לחול גם עליה, אך עדיין לא ברור כיצד יכול יפתח לנדור נדר על בתו שאיננה ברשותו? הרי על אף שאדם יכול לנדור להקריב את בהמתו שהיא רכושו, כיצד הוא יכול לנדור דבר הקשור לאדם אחר? | ||
במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|ס|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. | במדרש {{#makor-new:בראשית רבה ס ג|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|ס|ג}} מובאים דברי [[רבי יוחנן]] ו[[ריש לקיש]] שסברו שאכן נדרו של יפתח לא חל, והם חולקים האם היה עליו לשלם הקדש דמים (שווי ממוני) לבית המקדש בעקבות נדר זה או שהוא אף לא היה חייב לשלם שווי ממוני זה. הרמב"ן מסביר כי אכן מצד ההלכה לא היה תוקף לנדרו של יפתח, אך יפתח חשב בטעות שבתור מנהיג העם יש לו דין אחר וכשם שהמלך יכול להחרים אנשים מתוך הקהל ואף להרוג אנשים שעוברים על חרם זה- כך חשב יפתח בטעות כי נדרו חל על בתו למרות שהיה יכול רק לשלם שווי כספי בשביל לקיים את נדרו. דבר זה מתקשר לדברי המדרש כי "יפתח מפני שלא היה בן תורה איבד את בתו". | ||
==סוף ימיה== | ==סוף ימיה== | ||