חודשי השנה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
'''חודשי השנה''' המקובלים נקראים  בשמות הבבליים או הפרסיים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת בפסוק מ[[ספר ירמיהו]] :  "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם"  <ref>ט"ז, י"ד–ט"ו</ref>
'''חודשי השנה''' המקובלים נקראים  בשמות הבבליים או הפרסיים. ה[[רמב"ן]] מנמק זאת בפסוק מ[[ספר ירמיהו]] :  "וְלֹא–יֵאָמֵר עוֹד חַי–ה' אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, כִּי אִם–חַי–ה', אֲשֶׁר הֶעֱלָה אֶת–בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ צָפוֹן... והֲַשִׁבֹתִים עַל–אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לַאֲבוֹתָם"  <ref>ט"ז, י"ד–ט"ו</ref>


עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת [[יציאת מצרים]]. לפי המובא ב[[ספר שמות]] בו נאמר:"החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" <ref>י"ב, ב'</ref>. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד  בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.
עד לשיבה מגלות בבל, שמות החודשים היו אלה אשר נקבעו בעת [[יציאת מצרים]]. לפי המובא ב[[ספר שמות]] בו נאמר: "החֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" <ref>י"ב, ב'</ref>. המצווה הראשונה שנצטווינו כעם, עוד  בטרם יציאת מצרים היא לקבוע לנו לוח שנה משלנו.


הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על '''ראשון לחודשי השנה''' <ref>בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט</ref> כי אין אנו מונים מ[[הבריאה|בריאת העולם]] אלה  ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: [[חודש ניסן]]. וכך  אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני
הרב עזריאל אריאל, רב היישוב עטרת, כתב על '''ראשון לחודשי השנה''' <ref>בטאון יש"ע שלנו לפרשת בא תשס"ט</ref> כי אין אנו מונים מ[[הבריאה|בריאת העולם]] אלה  ליציאת מצרים. גם מניין החודשים אינו מתחיל מראש השנה הכלל–עולמי - שהוא האחד בתשרי - כי אם מראש השנה לגאולת העם: [[חודש ניסן]]. וכך  אומר הרמב"ן - נקראים חודשי השנה העבריים דווקא במספרים: החודש הראשון לחודשי הגאולה, החודש השני
שורה 12: שורה 12:
במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].
במקרא מוזכרים שמות אחרים לחודשים כמו ב[[ספר מלכים]].


* חודש תשרי הוא  '''ירח האתנים''', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>
* [[חודש תשרי]] הוא  '''ירח האתנים''', בו נקבצו כל בני ישראל כפי שנאמר:"וַיִּקָּהֲלוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל-אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי" <ref>א',ח',ב'</ref>


*  חודש מרחשוון הוא '''ירח בול'''  היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה  הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.
[[חודש מרחשוון]] הוא '''ירח בול'''  היה החודש לסיום בנית [[בית המקדש הראשון]] וכך נאמר :"וּבַשָּׁנָה  הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-(מִשְׁפָּטָו) [מִשְׁפָּטָיו] ..." <ref>א',ו',ל"ח</ref>.


* חודש אייר הוא '''ירח זו''' בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,<ref> א', ו', ל"ז</ref>
* [[חודש אייר]] הוא '''ירח זו''' בו הוחל בבניין בית המקדש, כפי שנאמר:"בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית יֻסַּד בֵּית יְהֹוָה בְּיֶרַח זִו" ,<ref> א', ו', ל"ז</ref>


==לוח גזר==
==לוח גזר==