חזקת אומדנא: הבדלים בין גרסאות בדף

{{מקור|וקונטרס החזקות (סוף סימן א אות ב ואות ה) חילק את חזקה זו לשתי חזקות נפרדות: חזקה מכח רוב וסברא, כגון אין אדם פורע תוך זמנו, וחזקה מכח סברא לבד, כגון אין אדם טורח בסעודה ומפסידה. אך בשאר המפרשים לא מצאנו חילוק ביניהן}}.

'''דינים דומים''': יש שלוש הכרעות שמבוססות על דרך העולם, ואלו הן - על פי הסדר מהחזקה אל החלשה -

==בדינים שונים==

'''בקידושין''' - האומדנא מועילה גם לקיום הדבר {{מקור|שו"ת תרומת הדשן רז לעניין שילוח סבלונות, וביאר את הטעם שהיא כאנן סהדי}}.

'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

@ בעניין החזקה - אין כל החזקות שוות בזה, יש חזקות שעדיפות ממנו, יש שפחותות ממנו {{מקור|כגון חזקה שליח עושה שליחותו - נתיבות המשפט רסט-ד}}, ויש שספק, כמפורש בגמרא שם {{מקור|כללי מיגו לנתיבות המשפט יט (נמצא בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב)}}. והוסיף הגרנ"ט {{מקור|קעט ד"ה והנראה}} שכל דברי הגמרא שם הם רק בחזקות שהן בירור המציאות, אך בחזקות שהן רק הנהגה (פסיקת דין בלבד)<ref>ע"ע חזקת הגוף וחזקת הדין בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה בטעמו) שנחלקו לגביהן בזה.</ref> - בוודאי שמיגו עדיף, כיוון שהוא בירור<ref>ע"ע מיגו בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) שיש מי שחולק על זה.</ref>{{מקור|. }}

@ בעניין המיגו - הקובץ שיעורים {{מקור|בבא בתרא כז}} כתב שכל דברי הגמרא הם רק במיגו של מה לי לשקר, אך מיגו של כח הטענה<ref>את הגדרותיהם של נאמנות וכח הטענה ביארנו בערך מיגו בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו.</ref> בוודאי שהחזקה עדיפה ממנו.