מיגו: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אדם שטוען טענה גרועה (שמעיקר הדין לא היה נאמן בה), אך היה יכול לטעון טענה טובה (שהיה נאמן בה), נאמן אפילו שטוען את הגרועה''' {{מקור|בסוגיא זו האריכו האחרונים - הש"ך, אורים ותומים, קצוה"ח ונתיבות המשפט - בכללי המיגו שלהם, נמצאים בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב}}'''.'''

'''נקרא גם''' מה לי לשקר, "מאחר" (בלשון הירושלמי).

'''בסעיף זה''' נדון בחוזקה של ההכרעה במקרה שהכרעה אחרת סותרת אותה<ref>בערך [[חוזק ההכרעות]] דנו בכללים שמסבירים מדוע הכרעה אחת עדיפה על חברתה, וכן הבאנו שם את סדר כל ההכרעות מהחזקה אל החלשה.</ref>.

וביאר הדרכי דוד {{מקור|בבא מציעא ב. על תד"ה וזה}} שנחלקו האם מיגו הוא נאמנות ולא מועיל נגד עדים, או שהוא כח הטענה ומועיל. אך הרבה אחרונים נקטו בפשטות שהוא כח הטענה גם להלכה שאינו מועיל במקום עדים<ref>הובאו לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה בטעמו אות ב.</ref>.'''מיגו להכשיר עדים''', דהיינו שיש בהם פסול אך יש להם מיגו שאם היו מעידים באופן אחר היו כשרים - כתב הרמב"ן {{מקור|בבא בתרא לא. ד"ה זה}} שלא יועיל, אך התוס' שם {{מקור|ע"ב ד"ה וזו}} תירצו את אותה הקושיא באופן אחר<ref>הובאו בערך [[תרי כמאה#מקור_וטעם]] ד"ה והקשו הראשונים.</ref>, ויתכן שחולקים עליו.

'''שטר''' מקוים עדיף ממיגו {{מקור|תוס' כתובות יח: ד"ה אין נאמנים}}, משום ששטר נחשב למוחזק, ובפשטות מיגו להוציא לא אמרינן<ref>אמנם יש ראשונים שסוברים שמיגו להוציא כן אמרינן, הארכנו בכל זה לקמן ד"ה מוחזק.</ref> {{מקור|קובץ שיעורים בבא בתרא לה האריך בזה}}.

'''הפה שאסר''' עדיף ממיגו {{מקור|תוס' בבא קמא עב ד"ה אין לך בו}}.'''שבועה''', מיגו לא מחייב בה {{מקור|ב"ש צו-ח}}.'''שבועה שמיגו יפטור ממנה''', היא מחלוקת ראשונים:  

'''רוב''' עדיף ממיגו {{מקור|ריטב"א ורא"ש, פרי משה רוב א-ד}}. הקובץ שיעורים {{מקור|ח"ב ח}} הוכיח זאת מכך שברוב נחלקו אמוראים האם מוציא {{מקור|האם "הולכין בממון אחר הרוב"}}, ובמיגו בפשטות לא<ref>אמנם יש ראשונים שסוברים שמיגו להוציא כן אמרינן, הארכנו בכל זה לקמן ד"ה מוחזק.</ref>{{מקור|.}} והפלפולא חריפתא ביאר שמיגו לא עדיף מרוב משום שמקצת בני האדם לא עלה על דעתם לטעון את הטענה הטובה, ואם כן כל מיגו מבוסס על רוב {{מקור|אך הנחל יצחק כתב שמיגו עדיף מרוב (כללי מיגו א ד"ה אכן)}}.'''אך מיגו וחזקה דמעיקרא יחד''' עדיפים מרוב {{מקור|פרי מגדים יו"ד אחרי סימן קיא כלל רובא וחזקה. תומת ישרים ע, הובא בכללי התלמוד מספר כנסת הגדולה (בסוף מסכת ברכות) כללי רובא וחזקה ומיגו וחזקה כא}}.  

@ בעניין החזקה - אין כל החזקות שוות בזה: יש חזקות שעדיפות ממנו, יש שפחותות ממנו {{מקור|כגון חזקה שליח עושה שליחותו - נתיבות המשפט רסט-ד}}, ויש שספק, כמפורש בגמרא שם {{מקור|כללי מיגו לנתיבות המשפט יט (נמצא בשו"ע חו"מ אחרי סימן פב)}}. והוסיף הגרנ"ט {{מקור|קעט ד"ה והנראה}} שכל דברי הגמרא שם הם רק בחזקות שהן בירור המציאות, אך בחזקות שהן רק הנהגה (פסיקת דין בלבד)<ref>ע"ע [[חזקת הגוף]] וערך [[חזקת הדין]] שנחלקו לגביהן בזה. </ref> - בוודאי שמיגו עדיף, כיוון שהוא בירור<ref>לעיל בסעיף "מקור וטעם" (ד"ה טעמו) הבאנו מי שחולק על זה.</ref>{{מקור|.}}  

'''חזקת הדין''' - גם נגדה מיגו מועיל {{מקור|גיטין סד. לגבי חזקת אשת איש, גר"ש שקאפ כתובות כ (ד"ה ולענ"ד) לגבי חזקת אשת איש וחזקת כשרות, שו"ת נודע ביהודה קמא אה"ע לז}}<ref>עיין לעיל בסמוך (ד"ה חזקת הגוף) שדברי הגרנ"ט לגבי חזקת הגוף שייכים גם לגבי חזקת הדין, שגם היא בפשטות הנהגה.</ref>{{מקור|}}. {{מקור|