רבי אשתורי הפרחי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי (1280 - | [[תמונה:Caftor_va-pherach.jpg|left|thumb|250px|ספרו "כפתור ופרח"]] | ||
רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי ( 1280 - לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. <ref>לפי לונץ שמו נכתב "אישתורי"</ref> הוא נולד בעיר פלורנס <ref>פרושה פרח ומכאן שמו</ref> ב[[פרובאנס] שב[[צרפת]]. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא נדד לספרד ועלה ל[[ארץ ישראל]] דרך [[למצרים]]. הוא הגיע לירושלים בשנת 1313 . כבר באותה שנה התיישב בבית שאן . ספרו החשוב הוא [[כפתור ופרח]], המהווה ספר הלכה ואגב עוסק ב[[גאוגרפיה]] של [[ארץ ישראל]], כאשר ייחודו בזיהוי מקומות בארץ ישראל לפי מקורות ב[[הלכה]]. | |||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
לונץ כתב כי הרב | לונץ כתב כי הרב אישתורי (הכתחב הנכון לדעתו) הפרחי היה "חטר מגזע רבנים וחכמים גדולים אשר העשירו את ספרותנו עושר רב". מחיבורי אביו, הרב ר' משה הפרחי לא נמצאו ספרים שחיבר, כנראה אבדו. אך חיבורי אביו הוזכרו בספרים שחברו בני-דורו כמו [[רבי מנחם המאירי]]. אבי זקנו היה הרב ר'.מאיר מקרקסון ד"א תתק"פ (1220), אשר כתב את ספרו "העזר" שכלל תשובות להשגות זרחיה בן יצחק הלוי גירונדי (הרז"ה) בן המאה ה-12 על | ||
[[רבי יצחק אלפסי]] -הרי"ף - בן המאה ה-11 ועוד. | [[רבי יצחק אלפסי]] -הרי"ף - בן המאה ה-11 ועוד. | ||
לדברי לונץ, שנת לידתו אינה ידועה. באחד מספריו הוא כתב שהוא נאלץ לנדוד " | לדברי לונץ, שנת לידתו אינה ידועה. באחד מספריו הוא כתב שהוא נאלץ לנדוד "בעצס למודי גרשוני מבית אבי ומארץ מולדתי, ערום יצאתי, שולל הלכתי, ...ממלכה אל עם לא ידעתי לשונו נודחתי" . הגרוש עליו הוא כתב היה בשנת ה"א ס"ו (1306) והוא הגיע ל [[http://en.wikipedia.org/wiki/Perpignan פארפיגנאן]] (Parfignan) בספרד ומשם ל[[ברצלונה]]. מועד עלייתו ארצה היה כעבור 7 שנים. יש להניח כי הגיע כבר לגיל 30 ומכאן מועד לידתו המשוער לעיל. | ||
ראשית לימודיו היו בבית אביו. הוא נשלח ללמוד אצל זקנו ר' נתן מטרונקטילא . רבו העיקרי, שהוא מזכיר ספרו היה ר׳ אליעזר ב״ר יוסף דשינון, אשר נשרף על קדושת השם כיוס שני של ראש השנה ה"ט פ"ב . הוא למד גם | ראשית לימודיו היו בבית אביו. הוא נשלח ללמוד אצל זקנו ר' נתן מטרונקטילא . רבו העיקרי, שהוא מזכיר ספרו היה ר׳ אליעזר ב״ר יוסף דשינון, אשר נשרף על קדושת השם כיוס שני של ראש השנה ה"ט פ"ב . הוא למד גם אצל ר' יעקב כן מכיר אבן תיבון מ[[מונטפלייר|מונטיפישלייר]] - ממנו למד גם [[אסרונומיה|'''חכמת התבונה''']] וכן למד אצל [[רבנו אשר בן יחיאל]] המכונה הרא"ש, אשר הגיע מ[[אשכנז|גרמניה]]. | ||
בספריו הוא מצטט כשבעים ספרים, שחוברו אחרי חתימת ה[[תלמוד]]. | בספריו הוא מצטט כשבעים ספרים, שחוברו אחרי חתימת ה[[תלמוד]]. הייתה לו ידיעה רבה במדע|מדעי]] הימים ההם, כמו [[רפואה]] ובשפה ה[[לטינית]]. הוא הכיר את כתבי החכמים: [[אריסטו]], אלפרנגי, | ||
אבוקראט, בטלמיוס, גאלינוס, [[אבן סינא]] - המוזכרים בספריו. | אבוקראט, בטלמיוס, גאלינוס, [[אבן סינא]] - המוזכרים בספריו. | ||
בברצלונה שבספרד חבר ספר על [[אגדות חז"ל]] ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על | בברצלונה שבספרד חבר ספר על [[אגדות חז"ל]] ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הדעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה. | ||
בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. הוא פגש ב[[קהיר]] את רבי [[שמואל הנגיד]] ואת ה[[רמב"ם]]. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה ל[[ירושלים]]. הוא החל במחקריו ועסק במדידות בשטח [[הר הבית]] על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. בירושלים הוא זכה לקבל קיצבה לפרנסתו אבל הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו גרמה לו לעזוב את העיר תוך שנה. | בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. הוא פגש ב[[קהיר]] את רבי [[שמואל הנגיד]] ואת ה[[רמב"ם]]. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה ל[[ירושלים]]. הוא החל במחקריו ועסק במדידות בשטח [[הר הבית]] על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. בירושלים הוא זכה לקבל קיצבה לפרנסתו אבל הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו גרמה לו לעזוב את העיר תוך שנה. הוא בחר ב[[בית שאן]] למקום בו יגור. | ||
הוא בחר ב[[בית שאן]] למקום בו יגור. | |||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בהיותו בבית שאן מפעם לפעם חזר לירושלים על מנת :"לבכות על שממנותה, לחקור על תכונתה ולהתיעץ עם | בהיותו בבית שאן מפעם לפעם חזר לירושלים על מנת :"לבכות על שממנותה, לחקור על תכונתה ולהתיעץ עם | ||
רבניה ןחכמיה בחקרי דת והלכה". הוא | רבניה ןחכמיה בחקרי דת והלכה". הוא הקדיש שבע שנים לעבודתו : שנתיים ב[[הגליל|גליל]] וחמש שנים בשאר חלקי הארץ. הוא התמלא סיפוק כאשר הצליח לזהות מקומות אשר מוזכרים במקורות. | ||
הוא עשה מאמץ להוכיח | הוא עשה מאמץ להוכיח כי השטחים אשר נחשבו להיותם מחוץ לארץ ישראל, לעניין קידוש הארץ, לצרכי מצוות תרומות ומעשרות , נתקדשו שנית "אך בערכם, מעלתם וקדושתם" אין בינהם הבדל בינם לביו האחרים. וכך ניסה לשכנע כי יש מקום לישוב יהודים גם בבית שאן וב[[רמלה]]. | ||
בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר | בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר' מתתיהון מבית שאן בדק את תוכן ספרו. העותק האחרון של [[כתב יד|כתב היד]] של ספרו אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי. | ||
==על הספר כפתור ופרח== | ==על הספר כפתור ופרח== | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. | הספר כפתור ופרח הינו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה. | ||
עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע | עקבות הספר נעלמו מאתים שנה לאחר חיבורו. העתקה אחת הגיע לידי ר' יצחק כהן שולל ממצרים. ממנו נעשו עותקים והופצו במצרים ובארץ ישראל. השימוש הרב בהם היה בגלל המידע שצבר על ההלכות התלויות בארץ ומידות בית המקדש. | ||
רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס | רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר ב[[ונציה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ". | ||
==ספריו הנוספים== | ==ספריו הנוספים== | ||
בנוסף לספר "כפתור ופרח" הוא חבר שש ספרים נוספים, בינהם שני תרגומים. אלו הם | בנוסף לספר "כפתור ופרח" הוא חבר שש ספרים נוספים, בינהם שני תרגומים. אלו הם לפי סדר הופעתם: | ||
# ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaad Buiatt) - תורגם עוד ברצלונה. | # ספר רפואה של ארמנגד בליסה (Armengaad Buiatt) - תורגם עוד ברצלונה. | ||
#"ספר הכבוסים" - אף הוא מתחום הרפואה. חובר על-ידי הרופא אליהו בו-יהודה מהשפה הלטינית. | #"ספר הכבוסים" - אף הוא מתחום הרפואה. חובר על-ידי הרופא אליהו בו-יהודה מהשפה הלטינית. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
==סופו== | ==סופו== | ||
לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום בספרי כי בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, מתאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו חגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם". | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''ממזרח שמש''', הוצאת קשרים ירושלים, עמודים 64-68 | |||
* חברי בית המדרש להלכה בהתיישבות, '''כפתור ופרח - פרק י"א: גבולות הארץ''', המכון ללימודי מצוות הארץ. | |||
== הערות שוליים == | |||
<references /> | |||
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]] | |||
[[קטגוריה:חוקרי ארץ ישראל]] | |||
[[קטגוריה:ארץ ישראל: נוסעים]] | |||
[[קטגוריה:אנשי עליות קודמות]] | |||