בית הכנסת החורבה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:
[[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]]
[[תמונה:Churva22.jpg|left|thumb|250px|בית הכנסת החורבה, מאי 2008 - המקור: ויקישיתוף, צילמה:תמר הירדני]]


'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא  "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה  בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים  מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי של ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]].  היסודות לבנייתו הונחו בשנת 1701, עמד בחורבתו שנים אחדות , מכאן שמו "חורבת רבי יהודה החסיד", הושלם ונהרס בשנת 1720. הוא נבנה שוב ונחנך בשנת 1864. שנת , לאחר נפילת העיר4 העתיקה בידי הצבא של ה[["הממלכה הירדנית ההאשמית]] הוא נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה.
'''בית הכנסת החורבה''' או בשמו המלא  "בית הכנסת בית יעקב שבחצר חורבת רבי יהודה חסיד" היה  בית הכנסת האשכנזי המרכזי בירושלים, מאז הקמתו בשנת 1864 ועד לנפילת [[הרובע היהודי]] של [[ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]].  היסודות לבנייתו הונחו בשנת 1701, עמד בחורבתו שנים אחדות , מכאן שמו "חורבת רבי יהודה החסיד", הושלם ונהרס בשנת 1720. הוא נבנה שוב ונחנך בשנת 1864. בשנת 1948 , לאחר נפילת העיר-העתיקה בידי חיילי ה[[הממלכה הירדנית ההאשמית]], הוא נשרף, נהרס ונבזז בידי ערביי העיר העתיקה. בשנת 2008 מסתיימת בניתו מחדש. הוא נחשב לבית הכנסת המפואר ביותר של העיר העתיקה. חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים.


חצר "החורבה" היה מרכז היהודים האשנזים בעיר. הערבים קראו לו: "דאר אלאשכנז - בית האשכנזים.
בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד, אשר  עלה לירושלים בשנת תס"א (1701 עם קבוצה של 300 עולים בהנהגתו. מטרתה  ה[[עלייה]] של הקבוצה ל[[ארץ ישראל]]  הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש [[חצר]] הסמוכה ל[[בית הכנסת הרמב"ן]] העתיק והחל בבניית בית כנסת לקהילההאשכנזית בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> 


בית הכנסת הוקם על ידי ר' יהודה החסיד אשר  עלה לירושלים בשנת תס"א - 1701 עם 300 עולים. מטרתם הייתה : "לקרב את הגאולה על ידי סגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה". הוא רכש חצר הסמוכה לבית הכנסת הרמב"ן העתיק והחל לבנות בית כנסת לקהילת האשכנזים בעיר.<ref>לספרדים היה בית כנסת משלהם שנקרא ע"ש יוחנן בן זכאי</ref> 
הערבים ניסו להפריע ורק באמצעות מתן שוחד נמנעה המשך ההתנכלות לבנייה. אחד החסידים סיפר : "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. על רקע של  חובות כספיים, שהשאירו בוניו הוא נהרס על ידי מוסלמים  בשנת 1720. בשנת 1857 הושגה הסכמת השלטונות לבנייה מחדש של בית הכנסת והוא הוקם מחדש ונחנך לאחר שבע שנים,  בנוכחות [[משה מונטיפיורי]] ואלפונס רוטשילד.  
 
הערבים ניסו להפריע ורק מתן שוחד מנע מהם את המשך ההתנכלות. אחד החסידים מספר: "שחדים הרבה הוציאו לראשי העם ישמעאל אשר בירושלים עד שהניחו לבנות את הבנין הזה". כעבור זמן קצר נפטר ר' יהודה החסיד והבנייה נעצרה. בשנת 1720 הוא נהרס על ידי מוסלמים, על רקע של חובות כספיים. בשנת 1857 הונח היסוד לבית-כנסת חדש, אשר נחנך לאחר שבע שנים,  בנוכחות [[משה מונטיפיורי]] ואלפונס רוטשילד.  


==תאור בית הכנסת הישן==
==תאור בית הכנסת הישן==