יהושע בן נון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יהושע בן נון''' הנהיג את [[שבטי ישראל]] בעת המעבר על [[נהר הירדן]], בכיבוש [[ארץ כנען]] ובחלוקת [[נחלות שבטי ישראל]]. | {{בעבודה}} | ||
[[תמונה:Joshua.jpg|left|thumb|250px| יהושע בן נון - מקור הציור:ויקישיתוף, חרט בעץ: אפרים משה ליליין]] | |||
'''יהושע בן נון''' הנהיג את [[שבטי ישראל]] בעת המעבר על [[נהר הירדן]], בכיבוש [[ארץ כנען]] ובחלוקת [[נחלות שבטי ישראל]]. הוא כתב את סיומו של [[ספר דברים]] ואת [[ספר יהושע]]. בתור ראש ונשיא לשבט אפרים הוא נבחר לתור הארץ וחוזר עם הבטחה כי הוא, יחד עם [[כלב בן-יפונה]] יהיו היחידים שאכן יגיעו לארץ המובטחת. | |||
==תפקידו הראשון== | |||
ב[[ספר במדבר]] יהושע בן נון הוצג לראשונה בתור ראש ונשיא [[שבט אפרים]] {{מקור|י"ג, ב'-ג')}}במשלחת המרגלים לארץ כנען. הוא נבחר לנציג השבט :"לְמַטֵּה אֶפְרָיִם, הוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן" {{מקור|(שם,ג')}}.כבר בהמשך נרמז כי מדובר באישיות מיוחדת . [[משה רבינו]] החליט להחליף את שמו בין שמות התרים את הארץ יופיע כבר "יהושע בן-נון:" וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן-נוּן, יְהוֹשֻׁעַ.((מקור|(שם,ט"ז)}}. | |||
כלב בן יפונה התרעם על הדיווח מהמצב בארץ הוא ויהושע בן-נון מחליטים להתאבל וכך נאמר: "וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, מִן-הַתָּרִים, אֶת-הָאָרֶץ--קָרְעוּ, בִּגְדֵיהֶם.{{מקור|(שם,י"ד,ו')}}. הפרשה מסתיימת בכך שעל בני-ישראל נגזר לנוע ב[[מדבר סיני]] ארבעים שנה ולמות בטרם הכניסה לארץ כנען ורק:"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן-נוּן, וְכָלֵב בֶּן-יְפֻנֶּה, חָיוּ מִן-הָאֲנָשִׁים הָהֵם, הַהֹלְכִים לָתוּר אֶת-הָאָרֶץ" {{מקור|שם,שם, ל"ח)}}. | |||
==בתור משרת משה== | |||
==על משפחתו== | |||
על פי המדרש, יהושע בן נון, תלמידו של משה רבנו, נישא עם רחב, מיריחו וכך כתוב:" אמר רב נחמן: חולדה מבני בניו של יהושע היתה. כתיב הכא (מלכים ב כב) "בן חַרחַס" וכתיב התם (יהושוע כד) "בתמנת חרס". איתיביה (היקשה) רב עינא סבא ( הזקן) לרב נחמן שמונה נביאים והם כהנים יצאו מרחב הזונה, ואלו הן: נֵריָּה, ברוך, ושרָיָה, מחסיָה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושַלוּם. רבי יהודה אומר: אף חולדה הנביאה מבני בניה של רחב הזונה היתה. כתיב הכא (נאמר כאן) "בן תקוה" וכתיב התם (נאמר שם) (יהשוע ב) "את תקות חוט השני" ! - אמר ליה: עינא סבא (עינא הזקן)! ואמרי לה: פתיא אוכמא ( סיר שחור, כלומר, עמית בתורה שיגע והשחיר פניו עליה ) מיני ומינך תסתיים שמעתא ( ממני וממך תסתיים השמועה, שאנחנו יכולים לצרף את שתי השמועות ולומר:) דאיגיירא ונסבה יהושע ( שרחב התגיירה ונשא אותה יהושע) (מגילה דף יד ע"ב). המדרש מגדיל לעשות ומוסיף לרשימה: "ויש אומרין אף יחזקאל ובוזי" {{מקור|(ספרי זוטא פרק י ד"ה וכי)}}. | |||
== כיבוש ארץ כנען== | |||
תפקידו החשוב של יהושע בן נון היה כיבוש ארץ כנען.הוא לא השלים את הכיבוש ומזהיר את בני ישראל מפני הגויים אשר נשארו בתוכם. | |||
[[תמונה:Kibush_cnaan_1.jpg|center|thumb|800px|מהלכי כיבוש הארץ בימי יהושע בן-נון]] | |||
==חלוקת הארץ לנחלות== | |||
{{ערך מורחב|=[[נחלות בני ישראל]]}} | |||
[[תמונה:12 staemme israels heb svg.png|left|thumb|250px|מפת חלוקת הארץ לשבטים - מקור:ויקישיתוף, יצר: יוסי הראשון, כיתוביות בעברית: ברי"א ודניאל צבי]] | |||
'''נחלות שבטי ישראל''' נקבעו על ידי [[יהושע בן נון]], לאחר סיום הכיבוש של [[ארץ כנען]] וכך נאמר ב[[ספר יהושע]]: "וְעַתָּה, חַלֵּק אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת בְּנַחֲלָה לְתִשְׁעַת הַשְּׁבָטִים; וַחֲצִי, הַשֵּׁבֶט הַמְנַשֶּׁה. עִמּוֹ, הָראוּבֵנִי וְהַגָּדִי, לָקְחוּ, נַחֲלָתָם אֲשֶׁר נָתַן לָהֶם מֹשֶׁה, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרָחָה, כַּאֲשֶׁר נָתַן לָהֶם, מֹשֶׁה עֶבֶד ה' {{מקור|(י"ג,ז'ח')}}. | |||
==משמעות הגורל בחלוקת הנחלות== | |||
יהושע בן נון ממשיך לפעול לפי העקרון שקבע [[משה רבינו]] לחלוקת ארץ ישראל, וכך נאמר ב[[ספר במדבר]]: "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֶת-הָאָרֶץ בְּגוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם, לָרַב תַּרְבּוּ אֶת-נַחֲלָתוֹ וְלַמְעַט תַּמְעִיט אֶת-נַחֲלָתוֹ אֶל אֲשֶׁר-יֵצֵא לוֹ שָׁמָּה הַגּוֹרָל, לוֹ יִהְיֶה: לְמַטּוֹת אֲבֹתֵיכֶם, תִּתְנֶחָלוּ{{מקור|(ל"ג,נ"ד)}}. לפחות, נראה כי יש כאן סתירה: החלוקה היא לפי גודל השבט אך נעשית לפי הגרלה - לפי ההנחה הפשטנית - ביד המקרה - אך נראה שלא כך הדבר. | |||
אבל רק אחרי ששבטים הנוחלים בעבר הירדן מקבלים את חלקם, וונשארים רק תשע וחצי שבטים, וכך נאמר בספר יהושע :"בְּגוֹרַל, נַחֲלָתָם, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה בְּיַד מֹשֶׁה, לְתִשְׁעַת הַמַּטּוֹת וַחֲצִי הַמַּטֶּה {{מקור|(י"ד,ב')}}. ואכן [[שבט יהודה]] עולה בגורל הראשון, [[שבט אפרים]] שני ו[[שבט מנשה]] שלישי. | |||
וכאן נותרו עוד שבעה שבטים. יהושע בן נון מחליט לשלוח אנשים על מנת לאתר את הנחלאות וכך נאמר:"וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ, וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל סֵפֶר; וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה, שִׁלֹה. וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרָל בְּשִׁלֹה, לִפְנֵי ה'; וַיְחַלֶּק-שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת-הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמַחְלְקֹתָם {{מקור|(י"ח,ט'-י')}}. הגורלות הושלכו והארץ חולקה לשבטי ישראל. | |||
יהושע בן נון לא הסתפק בחלוקה, הוא דואג גם לאיחוד העתידי בין שני חלקי העם משני צידי [[ נהר הירדן]] בפרק כ"ג הוא פנה על שבטי ישראל ומדגיש את חשיבות האיחוד של השבטים. | |||
שורה 12: | שורה 44: | ||
בספר [[כפתור ופרח]] כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"<ref>ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז</ref>. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258. | בספר [[כפתור ופרח]] כתוב "ורבים משטחים שם על הקבר המיוחס ליהושע בן נון וכן נמצא בספרי המסעות הנאמנות במאות עברו"<ref>ספר כפתור ופרח, עמוד ס"ז</ref>. על פי מסורות יהודיות, שומרוניות ומוסלמיות, נמצאים במקום קבריהם של יהושע בן נון, אביו-נון וכלב בן-יפנה. בתוך מבנה הקבר המיוחס להם גדל עץ אלה-ארצישראלית עתיק וגדול ממדים. עולי רגל מציינים כי נהגו להשתטח על הקברים משנת 1258. | ||
==מחבר ספרי קודש== | |||
ב[[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]] מייחסים את כתיבת הפסוקים האחרונים בספר דברים ואת כתיבת ספר יהושע ל[[יהושע בן נון]] וכך נאמר :"אמר מר: יהושע כתב ספרו ושמונה פסוקים שבתורה, תניא כמאן דאמר, שמונה פסוקים שבתורה יהושע כתבן דתני' (דברים לד) וימת שם משה עבד ה' אפשר משה <מת> [חי] וכתב וימת שם משה אלא עד כאן כתב משה מכאן ואילך כתב יהושע דברי ר"י {{מקור|(ט"ו,א'}}. | |||
וכן נאמר:"יהושע כתב ספרו והכתיב (יהושוע כד) וימת יהושע בן נון עבד ה' דאסקיה (ומי סיימו) אלעזר והכתיב (יהושוע כד) ואלעזר בן אהרן מת דאסקיה פנחס. | |||
[[קטגוריה:השופטים]] | [[קטגוריה:השופטים]] |