חזקיהו בן אחז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אברהם אליצור (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים) |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
חזקיהו נפטר בירושלים בשנת 3228. תחתיו מולך בנו הרשע [[מנשה]]. | חזקיהו נפטר בירושלים בשנת 3228. תחתיו מולך בנו הרשע [[מנשה]]. | ||
==חזקיהו במקורות חוץ-מקראיים== | |||
חזקיהו מלך יהודה מוזכר בכתבים האשוריים של סרגון השני ושל סנחריב שמלכו באותה תקופה, וכמו כן הכיבושים האשורים המוזכרים במקרא - מתוארים בהרחבה במקורות האשוריים עצמם <ref>מרדכי כוגן, '''אסופת כתובות היסטוריות מאשור ובבל: מאות ט-ו לפסה"נ''', בהוצאת ספריית האנציקלופדיה המקראית, מוסד ביאליק ירושלים. עמ' 69 - 86</ref>. | |||
גם על פעולותיו של חזקיה נותרו ממצאים. במקרא בספר [[ישעיהו]] ({{מקור|ישעיהו כב ט$פרק כב פסוקים ט - יא}})</ref> מתואר שכדי להכין את ירושלים למצור הצפוי, חזקיהו חצב את "נקבת השילוח". נקבה זו אכן נמצאה, והיא מנהרה מפולשת שהעבירה את מי מעיין הגיחון תחת בתי עיר דוד ממזרח למערב, לאורך יותר מחצי קילומטר. הארכיאולוגים תיארכו את הנקבה לתקופת המלך חזקיהו<ref>Frumkin, A., Shimron, A., and Rosenbaum, J., 2003, Radiometric dating of the Siloam Tunnel, Jerusalem. Nature, v. 425, p. 169-171</ref>. בעבר היו שפקפקו בתיארוכה של המנהרה לזמן חזקיהו, ואולם בשנת 1880 נתגלתה במנהרה את '''כתובת השילוֹחַ''' (שמוצגת כעת המוזאון לארכאולוגיה של איסטנבול), היא כתובת באלפבית עברי עתיק ובלשון מקראית, אשר מנציחה את רגע המפגש בין שתי קבוצות חוצבים, עם פריצת הנקבה. מאחר שהכתובת חקוקה בכתב העברי הקדום שרווח בשלהי תקופת הברזל (תקופת חזקיהו), והיא חקוקה על דופן המנהרה, הרי שהיא מעניקה את זמן חקיקתה לזמן חציבת המנהרה. גם בדיקות הטיח המצפה את קרקעית המנהרה ואת דפנותיה, שנעשו בשיטת בדיקות פחמן 14, איששו את שיוכה לתקופת הברזל השנייה<ref> [http://www.ort.org.il/articles/?item=300189191 מאמר בנושא].</ref>. | |||
גם לחומה שבנה חזקיהו (כמתואר במקרא בספר ישעיהו שם) נתגלו ממצאים מרשימים<ref>ה' גבע, "ירושלים בסוף ימי בית ראשון – ההיבט הארכאולוגי", ירושלים בבית ראשון, 165-176</ref>. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||