תל אביב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 98: | שורה 98: | ||
בתל אביב קיימים בתי כנסת אחדים בעלי אופי ייחודי: | בתל אביב קיימים בתי כנסת אחדים בעלי אופי ייחודי: | ||
* '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית. | * '''איחוד שיבת ציון''' ברחוב בן יהודה - נוסד על ידי יוצאי גרמניה בשנת 1938. בית הכנסת מהווה דגם לבתי כנסת בארץ בהיותו מרכז קהילתי לחבריו. בהקמתו הודגש "מטרת אגודתנו היא לדאוג לחבריה שיסתדרו בארץ בקרב הישוב העברי, וימצאו הספקה גמורה לצרכיהם בעניני דת, לאומיות, תרבות ועזרה סוציאלית <ref> ראובן גפני[http://www.moreshet.co.il/web/drashot/drashot2.asp?id=6019&kod=2600 איחוד שיבת ציון]</ref> במסגרת בית הכנסת התקיימה פעילות תורנית ותרבותית ענפה לחוגי המתפללים, כולל הפעלת תנועת נוער, בימי חול, בשבתות ובמועדי ישראל. הוא מהווה מרכז לעריכת שמחות. ובזמנו אפילו פעלה בו [[חברא קדישא]] מקומית. | ||
* ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref> | * ''' בית הכנסת היפואי לעולי לוב''' - העתיק ביותר בעיר, הוקם בשנת 1740, ליד [[נמל יפו]]. הוא נפתח מחדש אחרי מלחמת העצמאות. בית הכנסת נכלל בח'אן היהודי הראשון (והיחיד) שנוסד ביפו, במחצית הראשונה של המאה הי"ח, לאחר שנסגר, היה בו מפעל לסבון שפעל בו עד לשנת 1948. היום כמעט ולא מתקיים בו מניין ונערכות בו מצוות וחופות, בסגנון "מקומי" ובמיקום אינטימי. בסמוך ל[[מקווה]] בן מאתיים ושבעים השנים, שלצידו מודלקים מפעם לפעם נרות נשמה וזיכרון מגוונים, לעילוי נשמות הצדיקים וקהילת יהודי לוב באשר היא<ref>.[http://www.hagabay.net/index.php?option=com_content&view=article&id=109:2008-12-24-01-16-45&catid=9:2008-12-24-01-01-47&directory=20 תמונה יפואית]</ref> | ||
* '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. <ref>ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]</ref> | * '''בית כנסת רבי מאיר בעל הנס של יהודי סלוניקי''' הוקם בשנת 1936 ליד [[נמל תל אביב]] על ידי הסבלים ופועלי הנמל הסלוניקאים שהתגוררו בדירות קטנות ששכרו באזור הנמל. על קירות בית הכנסת ניתן למצוא לוח הזיכרון הראשון, המנציח את דמותם של עשרת יוצאי יוון מייסדי בית הכנסת . כיום מתפללים בבית הכנסת בנוסח ספרדי-ירושלמי מעורב. במקום משמשים כיום בין השאר שני ספרי תורה עתיקים בני מאות שנים, האחד מבגדד והאחר מאיטליה, וגם פרוכת יפהפיה ונושנה בצבעי תכלת וזהב. <ref>ראובן גפני, [http://www.makor1.co.il/makor/Article.faces;.e34Mc3aTbNiTby0LaxmNbxqRchmMe0?articleId=35266&channel=1&subchannel=3 אנו בונים פה נמל (וגם בית כנסת)]</ref> | ||
| שורה 106: | שורה 106: | ||
[[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו: | [[גרעין תורני|גרעינים תורניים]] קיימים בתל אביב וביפו: | ||
*'''[http://www.ytel.co.il/ מעלה אליהו]''' - ישיבה גבוהה, קהילה מגובשת וגרעין תורני (בראשות [[הרב חיים גנץ]]), בסמוך לבית חולים איכילוב. | |||
[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]- גרעין בן 51 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו, בין השאר מוסדות הגרעין: מדרשת טיולים, מדרשת יפעת ללימודי יהדות וציונות, מעונות. | *'''[http://www.jjjaffa.com/ גרעין תורני יפו]''' - גרעין בן 51 משפחות בראשות הרב יובל אלפרט שמסייע להקמת מוסדות חינוך דתיים החל ממעונות ועד ישיבת הסדר.ופועל לחיזוק הצביון הדתי בקהילה ביפו, בין השאר מוסדות הגרעין: מדרשת טיולים, מדרשת יפעת ללימודי יהדות וציונות, מעונות. | ||
* '''אורות אביב''' - | *'''[http://www.avivhatora.org.il/ אביב התורה]''' - בראשות [[הרב מיכה הלוי]], ראש ישיבת "עטרת נחמיה" ורב העיר [[פתח תקווה]], בשכונת נחלת יצחק (צפון מזרח העיר). | ||
* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות הרב אליהו מאלי. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי | * '''אורות אביב''' - [[ישיבת הסדר]] וגרעין תורני בן כ-30 משפחות הפועל ב[[שכונת שפירא]] ומקיים, בין השאר, פעילות תורנית בבית הכנסת, פעילות חינוכית בגן ילדים עבור בני הגרעין וסיוע לתלמידות תיכון בלימוד בראשות הרב יוביהן, ערבי נשים ומרכז מתנדבים לסיוע הדדי בתוך השכונה. | ||
* [http://www.yafo.org.il/ ישיבת יפו] - בראשות [[הרב אליהו מאלי]]. המטרה המרכזית של תלמידי הישיבה היא חיזוק מוסדות הלימוד הפורמאלי והלא פורמאלי . | |||
*רוח אביב-(קהילה) בראשות ערן יונגר, ברמת אביב | *רוח אביב - (קהילה) בראשות הרב ערן יונגר, ברמת אביב. | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||