רבי אליהו מוילנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
== דרך לימודו == | == דרך לימודו == | ||
{{להשלים|סיבה=מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה | {{להשלים|סיבה=מחסיר צדדים חשובים בדרך לימודו, כגון פרשנות המשנה שלא כביאור התלמוד, שיטתו בהגהותיו, ועוד ועוד}} | ||
הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט<ref>ראה [ אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו]-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.</ref>, התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=196 מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146]-148); [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=192 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ], קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.</ref>, והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות ה[[ראשונים]]<ref>ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]], בפרק על [[הנצי"ב]] {{מקור|מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18|כן}}, שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:{{ש}} | הגר"א דגל בלימוד על דרך הפשט<ref>ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=198 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצו]-קצח; ספר 'הגאון', לרב דב אליאך, הוצאת מכון 'מורשת הישיבות', ירושלים תשס"ב, ח"א פרק יד - תורת אמת הייתה בפיהו, עמ' 414-429,448-449; וכן בח"ב עמ' 359,364.</ref>, התנגד ללימוד בשיטת הפלפול החריף<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=196 מהתדורת תער"ה, ח"ב, עמ' 146]-148); [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=192 אוצרות הגר"א, מהדורת תש"ס, עמ' קצ], קצז-קצח, ועוד; וכן במקורות המובאים בהערות הבאות.</ref>, והעדיף לימוד מסודר של מרכז הסוגיה בכללה ושיטות ה[[ראשונים]]<ref>ראה בספר 'אישים ושיטות', מאת [[הרב שלמה יוסף זוין]], בפרק על [[הנצי"ב]] {{מקור|מהדורה תשיעית, הוצאת בית הלל, ירושלים עמ' 18|כן}}, שכתב על תלמידו המובהק של הגר"א וממשיך דרכו, רבי חיים מוולוזין:{{ש}} | ||
:"ר' חיים הוציא את לימוד התורה מן הצִמצום אל המרחב, ומן צדי-הדרכים אל הפשטות והישרות. | :"ר' חיים הוציא את לימוד התורה מן הצִמצום אל המרחב, ומן צדי-הדרכים אל הפשטות והישרות. | ||
:'''המרחב כיצד?''' נוהגים היו הרבה מלומדי התורה להתכווץ בדִקדוקים של 'כלומר' ב[[רש"י]], עִם 'ודו"קים' שב[[מהרש"א]]. (להוציא, כמובן, מהכללה, ביחידי סגולה וגדולי הדור אין הכתוב מדבר). ודאי עם כל התבוננות בדבר נראה שבכל 'כלומר' בא רש"י ומזהיר שלא נכשל בפירוש לכאוריי. ודאי המהרש"א הוא ספר נפלא ולשונו מדוקדקת מאד... אבל הצִמצום בלשונות בודדים ובמשפטים יחידים והדיוקים בפרטים שונים מערפלים על היקף הסוגיה בכללה. | :'''המרחב כיצד?''' נוהגים היו הרבה מלומדי התורה להתכווץ בדִקדוקים של 'כלומר' ב[[רש"י]], עִם 'ודו"קים' שב[[מהרש"א]]. (להוציא, כמובן, מהכללה, ביחידי סגולה וגדולי הדור אין הכתוב מדבר). ודאי עם כל התבוננות בדבר נראה שבכל 'כלומר' בא רש"י ומזהיר שלא נכשל בפירוש לכאוריי. ודאי המהרש"א הוא ספר נפלא ולשונו מדוקדקת מאד... אבל הצִמצום בלשונות בודדים ובמשפטים יחידים והדיוקים בפרטים שונים מערפלים על היקף הסוגיה בכללה. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
:'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה. | :'''והפשטות כיצד?''' המפולפלים החריפים היו נוהגים להשתעשע בחידודים של קושיות ותירוצים, היו מקשרים חבל בחבל ונימא בנימא, ויוצרים מיני המצַאוֹת מסובכות, אבל אינם מיישרים דרך בסוגיה עצמה. | ||
:בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה". | :בא ר' חיים והקים ישיבה '''לפי דרכו של רבו הגדול, הגר"א'''. לא קושיא ותירוץ הם הקובעים, ולא פִלפולים מחודדים הם הדרך. ההבנה הישרה של הסוגיה היא המטרה, והחיפוש אחרי האמת, – לא אחרי החריפות, –היא השאיפה". | ||
(וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור|(ח"א עמ' 429-433,440-442)}}. וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.</ref> (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים<ref>מחותנו בעל [[חיי אדם]] כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368)}}; ועוד.</ref>). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות<ref>בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7222&st=&pgnum=60 במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש']): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: ב[[מקרא]], ב[[משנה]], ב[[גמרא]], ב[[רש"י]] וב[[תוספות]], וגם — נוסף על אלו — ב[[שולחן ערוך]] - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, [[הרמ"א|בעל המפה]] ונושאי כליהם: [[מגן אברהם]] ו[[ט"ז]] באורח-חיים, [[ש"ך]] ו[[סמ"ע]] בחושן המשפט, [[בית שמואל]] ו[[חלקת מחוקק]] באבן העזר." וראה עוד להלן.</ref>, ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.</ref>. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד ה[[גמרא]] ללימוד הכרעת ה[[הלכה]], ושוללת את ההפרדה ביניהם<ref>ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על ה[[שולחן ערוך]] ולפירוש הגר"א על [[ספרא דצניעותא]] {{מקור|(לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו)}}, וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים {{מקור|(בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד)}}. ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה). | (וע"ע שם, בהמשך הדברים, שהביא דוגמאות שונות לביסוס דבריו. ההדגשות אינן במקור). וראה [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=24&topic_id=2963226 דיון על דרך לימודו של הגר"א] בפורום 'עצור כאן חושבים'.</ref>, מתוך נתינת עדיפות וקדימות להבנה מעמיקה הבאה מתוך ההיקף הרחב של המקורות<ref>וכך כתב [[הרב יעקב משה חרל"פ]] (במכתבו לרגל הוצאת [[מסכת ביצה]] של [[מכון הלכה ברורה ובירור הלכה]]): "...ואולם עדיין היתה הסכנה קרובה וצפויה, שלא תבלע החכמה את הידיעה, לעזוב את השינון ואת הבהירות ולהשתקע בענפים בלי השורשים. על כן יד ה' הייתה על אליהו, הוא רבנו הגר"א ז"ל, ש...סלל דרך ונתיב, בייחוד בחיבורו על השולחן ערוך, איך להבין כל דין ממקומו ובהיקפו הרחב, הוא אשר לימד דעת, בינה והשכל, כי כל מיצר וכיווץ מוח באים רק לרגלי חוסר ההקפה הרחבה ואי העמידה על רחבי האופקים, והיא המביאה לחסרון החכמה והתבונה. והורנו שא"א להקשיב יפה לדיבור אחד מן התורה בלתי אם שיהיה נקשב מכל התורה כולה... ועוררנו על השינון והחזרה..." וראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=196&hilite= מהדורת תש"ס, עמ' קצד]) ובספר 'הגאון' {{מקור|(ח"א עמ' 429-433,440-442)}}. וראה בהערה לעיל מדברי הרב ש.י. זוין.</ref> (ואף היה בעצמו בעל בקיאות וידענות רחבת היקף בלתי-מצויה אפילו אצל חכמים גדולים אחרים<ref>מחותנו בעל [[חיי אדם]] כותב עליו כך: "כל התורה היה ערוך לפניו כשלחן ערוך, עד שאם היו שואלים אותו איזה דבר, היה עונה תוך כדי דיבור". וראה אסופת מקורות רבים בספר 'הגאון' {{מקור|ח"א פרק ד - עמלו בתורה, עמ' 119,121-122, פרק ה - כל רז לא אניס ליה, עמ' 142-157,161, פרק יב - תל תלפיות, עמ' 357-362,366-368)}}; ועוד.</ref>). ומאידך, הדגיש מאד – באורחותיו ובהדרכותיו – את חשיבות ההבנה, התבוננות והדייקנות<ref>בולטת אצל הגר"א נתינת תשומת לב מֵרבית לדיוק בכל מרכיבי המקורות ולשונותיהם, כדברי הרב רפאל קצנלבוגן ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7222&st=&pgnum=60 במאמרו הנדפס בסוף ספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש']): "...הופיע אור הגר"א, אשר החזיר העטרה ליושנה, והראה שבכח תיבה אחת לחדש חידושים מופלאים, מה שאין בכחו של הפלפול והחידוד לחדשם בעמודים שלמים. הגר״א חידש את ספירת האותיות שבחורה: ב[[מקרא]], ב[[משנה]], ב[[גמרא]], ב[[רש"י]] וב[[תוספות]], וגם — נוסף על אלו — ב[[שולחן ערוך]] - בארבעה חלקיו, בלשון המחבר, [[הרמ"א|בעל המפה]] ונושאי כליהם: [[מגן אברהם]] ו[[ט"ז]] באורח-חיים, [[ש"ך]] ו[[סמ"ע]] בחושן המשפט, [[בית שמואל]] ו[[חלקת מחוקק]] באבן העזר." וראה עוד להלן.</ref>, ושלל בקיאות שִטחית אשר כוחה בציטוט בלבד<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"א עמ' 147-151,159-163,433-437. וכן מסופר אודות הנהגותיו באופן אישי - שם עמ' 121-122,127-129, ועוד.</ref>. שיטתו נותנת דגש - בעִקביות - על החיבור בין לימוד ה[[גמרא]] ללימוד הכרעת ה[[הלכה]], ושוללת את ההפרדה ביניהם<ref>ראה הקדמות תלמידו רבי חיים מוולוז'ין לשנות אליהו, לביאור הגר"א על ה[[שולחן ערוך]] ולפירוש הגר"א על [[ספרא דצניעותא]] {{מקור|(לציטוטים חלקיים מהקדמות אלו, בעניין חיבור לימוד הגמרא עם לימוד ההלכה, ראה קונטרס 'עץ החיים', נדפס בסוף ספר 'נפש החיים' במהדורת הרב יששכר דוב רובין, ב"ב תשמ"ט, אות לג-לה, עמ' תכד-תכו)}}, וכן בדברי רבי חיים במקומות נוספים {{מקור|(בקונטרס 'עץ חיים' הנ"ל, אות מג, עמ' תכז; שם אות נד, עמ' תכט; ועוד)}}. ראה בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', לר' בצלאל לנדוי, הוצאת מפעל 'תורה מציון', ירושלים תשל"ח, פרק שִשי - מקור ההלכה, עמ' ע, עט-פ, ובהערות שבעמ' פ-פה. (וכן במוזכר בשמו בהערה הבאה). | ||
וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת.</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}. | וכן ראה בספר אוצרות הגר"א ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48846&st=&pgnum=200 מהדורת תש"ס, עמ' קצח]-קצט) ובספר 'הגאון' {{מקור|ח"א עמ' 421; ח"ב, פרק כב - אליבא דהלכתא, עמ' 677-681, וכן עמ' 795|כן}}.</ref>. גם בביאוריו לשולחן ערוך הקפיד הגר"א לציין תמיד למקורות הראשוניים של ההלכה<ref>ראה קריה נאמנה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&st=&pgnum=203 שם עמ' 153 מס' 74] ועמ' 159 הערה 6); ובקובץ [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20308&st=&pgnum=761 ישורון ח"ד (אלול תשנ"ח) עמ' תשמט]. וכן ראה סדרת דוגמאות בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' עד-עח; וע"ע במקורות שהוזכרו בהערה הקודמת. להרחבה נוספת ראה בפסקה [[רבי אליהו מוילנא#דרכו בפסיקת ההלכה|דרכו בפסיקת ההלכה]].</ref>, ופעמים רבות מדובר במקורות חדשים שלא הביאו קודמיו<ref>ראה הקדמת בני הגר"א לביאורו לשולחן ערוך אורח חיים: "...ומר אבא הגאון זצלל"ה, בחיבורו זה, הראה את מקורן כל תיבה ותיבה היא גמרא מפורשת בבלי או ירושלמי או רש"י או תוספות, מה שלא שיערו מרן ה'בית יוסף' וכל קדמונינו..." (מובא ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5892&p=50532&hilit=%D7%94%D7%92%D7%94%D7%95%D7%AA+%D7%94%D7%92%D7%A8+%D7%90#p50532 פורום 'אוצר החכמה']).</ref>. כן מסופר שבבית מדרשו הקטן למדו גמרא עם הפרשנים: [[רש"י]], [[רי"ף]], ו[[רא"ש]] ללא כל פלפול{{דרוש מקור}}. | ||
==== הגהות ותיקוני נוסח ==== | ==== הגהות ותיקוני נוסח ==== | ||
בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה']. | בהגהותיו, הן ל[[גמרא]], הן ל[[תוספתא]], הן ל[[מדרש|מדרשים]] והן ל[[זוהר]] ושאר ספרי [[חכמת הנסתר]], מצויים שינויי גרסאות רבים<ref>וראה בספר 'קריה נאמנה' (לר' ש.י. פיין, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44230&hilite=ecd01ebf-ff83-4334-8f75-64bd3e08fad3&st=%D7%A0%D7%A1%D7%AA%D7%A8&pgnum=210 שם עמ' 160 הערה 8]).{{ש}}דיון באופי הגהותיו, מהותם ונוסחם - ראה ב[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=2762311 פורום 'עצור כאן חושבים']; [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?cat_id=4&topic_id=2453431&forum_id=19616&upd=1 פורום 'ספרים וסופרים'] ו[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78958&hilit=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91+%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%94#p78341 פורום 'אוצר החכמה'].</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!... | ||
</ref>. תלמידו, רבי חיים מוולוז'ין זצ"ל, מעיד {{מקור|(בהקדמתו לספרא דצניעותא}}<ref>{{מקור|ודבריו הובאו בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', עמ' קיח הערה 20; ועוד.}}</ref>{{מקור|)}} שלכל תיקון גִרסה בספרי הנסתר היו בידי הגר"א ראיות רבות מאד, ולעיתים הגיע מספרם למאה וחמישים!... | |||
יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור|(וכדלהלן)}}. מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות.{{ש}}יש לציין, לדברים דומים ב[http://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2980.pdf 'מעליות' גיליון טו] {{מקור|(עמ' 33 הערה 7)}}, שם הובא ציטוט משו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|שו"ת:חתם סופר א קא$או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס'|כן}} שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.</ref> ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית | יש הטוענים, שאת מרבית שינויי הגרסאות, ככל הנראה, ביצע הגר"א שלא על פי כתבי יד, אלא עפ"י הבנתו בסוגיה<ref>וכך כותב רבה של קריית מוצקין, [[הרב מרדכי פוגלמן]] זצ"ל {{מקור|בית מרדכי ב מא$שו"ת בית מרדכי, ח"ב סי' מא ענף א, ד"ה הגר"א לא השתמש|כן}}: "הגר"א לא השתמש, כנראה, בהגהותיו לתלמוד בבלי, בתיקוני לשונות וגִרסאות בכתבי יד ובדפוסים ישנים. הרבה מהגהותיו הגיה מעומק הבנתו בלשון ובסוגיה". ור' בספר 'הגאון החסיד מוִילנא', פ"ח הערה 30 שהביא דברים דומים מגדולים נוספים, וע"ש [וכן במקורות המצויינים בהערה להלן] שהשיג עליהם מכמה הוכחות שהיו לגר"א כתבי יד {{מקור|(וכדלהלן)}}. מאידך, עמדת הרב דֹב אליאך בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1186-1188, שעל אף שישנן הוכחות על כתבי יד שהיו לפני הגר"א, מ"מ עיקר הגהותיו לא נעשו מהם, אלא מהוכחות וראיות מסוגיות אחרות, זו גם החוקר עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} כמובא ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר באתר דעת].{{ש}}יש לציין, לדברים דומים ב[http://www.ybm.org.il/upload/ListItems/AttachedFile_2980.pdf 'מעליות' גיליון טו] {{מקור|(עמ' 33 הערה 7)}}, שם הובא ציטוט משו"ת [[חתם סופר]] {{מקור|שו"ת:חתם סופר א קא$או"ח סי' קא ד"ה ועיינתי במס'|כן}} שכתב: "ועיינתי במס' סופרים שלפנינו ואיננו כמ"ש הגאון מו"ה אלי' זצ"ל אלא הוא הגיה כרצונו כדרכו זצ"ל..." והוסבר שם שכוונתו שהגהות הגר"א אינן נוסחה אחרת שהייתה לו בגמרא (מכב יד וכד'), אלא פירוש הן לכל דבר.</ref> ובהִתבסס על בקיאותו המופלגת בספרות התלמודית והתורנית לגווניה השונים<ref>ראה בספר 'הגאון', ח"ג עמ' 1185-1186, שהביא מכמה מקורות שהגהות הגר"א נעשו עפ"י ראיות ממקומות אחרים. {{מקור|וראה מה שהובא בפנים, לעיל, מדברי רבי חיים מוולוזין, שעל כל הגהה בספרי נסתר היו להגר"א ראיות רבות ממקומות אחרים.}} ראה ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/yahaso-2.htm מאמר מאתר דעת] (המוזכר בהערה הקודמת) המביא כן בשם החוקרים עמנואל אטקס{{דרוש מקור}} ול. גינבורג{{דרוש מקור}}.</ref>. ובדיעבד, רבות מהגהותיו נמצאות כקולעות לגרסאות הקיימות בכתבי יד ועדי נוסח עתיקים ומדוייקים{{דרוש מקור}}<ref>הדברים נלקחו מהערך על הגר"א בוויקיפדיה, אך עדיין לא נמצא מקורם.</ref>. מאידך, יש הטוענים שישנן עדויות והוכחות<ref>{{מקור|למשל, ממקומות שהגר"א הוסיף פרק שלם על הנוסח שלפנינו (בתוספתא פרה ונגעים), דבר שאין אפשרות לדעת אלא מכת"י (צוקרמאנדל, מובא בספר 'הגאון החסיד מוִילנא, עמ' קיד).}}</ref> שבידי הגר"א היו גם כתבי יד, והם סייעו בידו לבירור הנוסחה המדוייקת<ref>הרב בצלאל לנדוי ז"ל בספרו 'הגאון החסיד מוִילנא', פרק ח - משנתו שלֵמה, עמ' קח, קיד-קטו, ובהערות 28-31, עמ' קכ-קכב. {{מקור|(אגב, מה שהובא שם, הערה 30, בשם הגרי"א הרצוג זצ"ל, נדפס לאחר מכן ב}}{{מקור|היכל יצחק אבן העזר א יא$שו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סי' יא}}{{מקור|, וזה לשונו: "מכאן ראיה שהגר"א ז"ל ראתה עינו משו"ת וחידושיו של הרמב"ם ז"ל יותר מהידוע לנו. ומכאן מקור לחוקרים לחפש בכת"י הרמב"ם ז"ל בשו"ת וחידושים על הש"ס ואפשר שימצאו. ואני שמעתי מאבא מארי ז"ל כשהייתי עדיין ילד קטן בלאמזא עיר מולדתי שבעברו דרך בריטניא שמע שמצאו חתימת יד הגר"א ז"ל בפנקס הספריה הבודלינית באוקספורד, וכדאי לדרוש הדבר". '''אולם''', בספר 'הגאון', ח"ב, סוף הערה 28 בעמ' 775, כתוב: "ואכן מאז נדרש הדבר ע"י כמה, אבל לא מצאו מאומה. כגון, הג"ר אברהם גורביץ, ראש ישיבת גייטסהד, שסיפר לי, כי לפי בקשתו, ערכו אוצרי הספרייה באוקספורד חיפוש מדוקדק אחר החתימה, והעלו חרס בידם".)}} ראה בספר 'הגאון', ח"ב עמ' 771-776, שג"כ הביא מקורות שלפני הגר"א היו כתבי יד.</ref>. | ||
יש הטוענים שהגהות רבות של הגר"א ב[[תוספתא]], [[ספרי]] ושאר ספרות חז"ל, שורשן בגישתו להתאים את הגרסה שלהם לדברי ה[[תלמוד הבבלי]]<ref>ראה בקובץ[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20365&st=&pgnum=519 ישורון ח"ה (אדר תשנ"ט) עמ' תקז] ואילך; [[הרב שלמה אבינר]] במאמרו כנגד שיטת הרבדים{{דרוש מקור}}; וכן ב[http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5484&hilit=%D7%9C%D7%9E%D7%94+%D7%A9%D7%A2%D7%A8%D7%99+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%9C+%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%9D+%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%9C+%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8%3F#p45909 פורום 'אוצר החכמה']; ועוד.</ref> | |||
==== דרכו בפסיקת ההלכה ==== | ==== דרכו בפסיקת ההלכה ==== | ||