חסידות ברסלב: הבדלים בין גרסאות בדף

'''חסידות ברסלב''' היא ענף ב[[תנועת החסידות]] מיסודו של [[רבי נחמן מברסלב]] נין [[הבעל שם טוב]]. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות.  

==תולדות החסידות==

ראשיתה של חסידות ברסלב היתה בסביבות שנת תק"ן, אז החלו חסידים להתקבץ סביב ר' נחמן (שהתכנה בפיהם מוהר"ן) שישב אז בעיירה אלכסנדרובקא בבית חותנו הגביר ר' אפרים. החסידים החלו להתקבץ משהחלו לפוץ שמועות על קדושתו וצדקותו, ומספרם הלך וגדל עם מעברו לזלטפולי ולברסלב. חסידי ברסלב אמצו לעצמם, בהשפעת רבם, מנהגים ודרכים שלא היו רגילות עד אז בעולם החסידות (ראה להלן), וכך נוצר סביבם פולמוס גדול. בראש מתנגדיה של ברסלב עמדו "[[הסבא משפולי]]" ו[[רבי משה צבי מסווראן]], אך החסידות זכתה לתמיכתם של [[רבי לוי יצחק מברדיטשוב]] ו[[החוזה מלובלין]]. בשנת תקע"א נפטר רבי נחמן ונקבר בעיר אומן (שמהווה מאז מוקד עליה לתפילה, בעיקר ב[[ראש השנה]]), ומאז לא מכהן [[אדמו"ר]] רשמי בחסידות<ref>בין השאר נובע הדבר ממה שכתב ר' נחמן בצוואתו: "ממני ועד משיח לא יהיו חדשות"</ref>.  

לאחר פטירתו החלו רוב החסידים ללמוד מפי תלמידו המובהק [[רבי נתן מנמירוב]] (שהתכנה בפיהם מוהרנ"ת), על אף שהוא לא כיהן כאדמו"ר רשמי. ר' נחמן ערך, סידר ופרסם את תורת רבו, וכל תורת ברסלב שיש בידינו היא תוצאה של פעולתו. גם בתקופת ר' נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות (התנגדותו של האדמו"ר מסווראן, שנחשב בתקופה ההיא לאחד מגדולי האדמו"רים באוקראינה, התעצמה בתקופה זו ופגעה קשות בחסידי ברסלב). הרדיפות כנגדם הגיעו עד כדי חרמות, סגירת ביהמ"ד באומן, איסור הדפסת ספריהם, מאסר ר' נתן ועוד. חסידי ברסלב הלכו והתמעטו. מאז, חסידי ברסלב נחשבו בחברה היהודית כקומץ שולי.  

בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה [[רבי נחמן מטולטשין]], אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל [[רבי נחמן מטשערין]], מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. משפיע נוסף מתלמידי ר' נתן היה [[רבי משה ברסלבר]].  

בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו [[רבי אברהם חזן]], תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ו[[רבי אברהם שטרנהרץ]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[ירושלים]], ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, ב[[צפת]] החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת [[רבי ישראל קרדונר]], תלמידו של ר' משה ברסלבר.  

משפיעים נוספים בתקופה זו היו [[רבי אלתר טפליקר]], תלמידו של ר' נחמן מטשערין ו[[רבי שמשון ברסקי]] מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן.

לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו [[רבי לוי יצחק בנדר]] ו[[רבי אלימלך טפליקר]]. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט [[רבי יצחק ברייטר]] שהנהיג את החסידות מלובלין, ו[[רבי אהרן לייב ציגלמן]].  

* "תורת חכם"- קהילה זו מתפקדת כחצר חסידית בראשות [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] ומרכזה נמצא בירושלים. חסידי הרב מורגנשטרן נותנים דגש על לימוד ה[[קבלה]]. קהילה זו אינה שייכת באופן מלא לחסידות ברסלב, ורבים מחסידיה אינם מגדירים את עצמם כחסידי ברסלב.  

* חסידי "נ נח"- תלמידי הרב אודסר. ידועים בשל הסיסמא: "נ נח נחמ נחמן מאומן" אותה פרסם הרב אודסר בשם ר' נחמן בפתק שקבל ממנו לטענתו. פלג זה, המונה חסידים רבים, עורר התנגדות של רבים מחסידי ברסלב, אך למרות זאת הוא אחד הזרמים הבולטים. חסידיו ידועים במנהגם לרקוד ברחובות ועל גבי מכוניות. לקבוצה זו ישנה קהילה ב[[תל אביב]] בשם "שיר חדש" בראשות [[הרב יצחק בנזסון]] העוסקת בהפצת תורת ברסלב לתושבי האזור.   

{{הערות שוליים}}

{{חצרות חסידיות}}

[[קטגוריה:חצרות חסידיות|ברסלב]]

[[קטגוריה:ברסלב]]