תניא רבתי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) (←מחברו) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
המחבר לא ציין את שמו בראשית ספרו, וכפי שכתב המוציא לאור של בשנת שכ"ה, ר' שמעון לוי: "מאיש המחבר עניו מאד ולא רצה להתגדל בעטרה וגדולה הראויה לו, וע"כ לא נזכר שמו בחיבורו זה. ואנחנו דרוש דרשנו לדעת היש השם בקרבנו אם אין, יגענו ולא מצאנו פשר דבר, אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים...". כל שיגוע הוא ששמו '''יחיאל''', מפני שכך כותב בפירוש {{מקור|ענין י"ט|כן}}. לאור זאת, נחלקו החוקרים והחכמים אודות זהותו של מחבר הספר, ומספר השערות ניתנו לכך: | המחבר לא ציין את שמו בראשית ספרו, וכפי שכתב המוציא לאור של בשנת שכ"ה, ר' שמעון לוי: "מאיש המחבר עניו מאד ולא רצה להתגדל בעטרה וגדולה הראויה לו, וע"כ לא נזכר שמו בחיבורו זה. ואנחנו דרוש דרשנו לדעת היש השם בקרבנו אם אין, יגענו ולא מצאנו פשר דבר, אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים...". כל שיגוע הוא ששמו '''יחיאל''', מפני שכך כותב בפירוש {{מקור|ענין י"ט|כן}}. לאור זאת, נחלקו החוקרים והחכמים אודות זהותו של מחבר הספר, ומספר השערות ניתנו לכך: | ||
* '''[[רבי יחיאל בן הרא"ש]]'''- כך כתב ר' שמעון לוי הנ"ל בשם "מסורת איש מפי איש", שכן "אחז בלשונו דרך סלולה ויצא בעקבי בעל הטורים". בדעה זו אחזו מדפיסי הספר בדפוסים שונים, וכן כתבו [[רבי אליהו שפירא]]<ref>{{מקור|אליה זוטא רצו ג|כן}}</ref>, שפתי ישנים<ref>אות ת'</ref>, [[ספר סדר הדורות|סדר הדורות]]<ref>שמת הספרים אות ת'</ref>, קהלת דוד<ref>עמ' 264</ref> ועוד. אולם, רבים דחו שיטה זו ממספר טענות: | * '''[[רבי יחיאל בן הרא"ש]]'''- כך כתב ר' שמעון לוי הנ"ל בשם "מסורת איש מפי איש", שכן "אחז בלשונו דרך סלולה ויצא בעקבי בעל הטורים". בדעה זו אחזו מדפיסי הספר בדפוסים שונים, וכן כתבו [[רבי אליהו שפירא]]<ref>{{מקור|אליה זוטא רצו ג|כן}}</ref>, שפתי ישנים<ref>אות ת'</ref>, [[ספר סדר הדורות|סדר הדורות]]<ref>שמת הספרים אות ת'</ref>, קהלת דוד<ref>עמ' 264</ref> ועוד. אולם, רבים דחו שיטה זו ממספר טענות: | ||
1. המחבר אינו מציין כלל את הרא"ש בחיבורו. ([[רבי דוד קונפורטי]] בספר "קורא הדורות"<ref>עמ' 37-38 במהדורת פיעטרקוב תרנ"ה</ref>). | |||
2. המחבר מזכיר שסבו הוא "רבי בנימין", ואילו סבו של ר' יחיאל בן הרא"ש הוא [[רבי יחיאל אבי הרא"ש]] (ה[[חיד"א]]<ref>שם הגדולים מערכת ספרים ת' אות ע'</ref>). | |||
3. [[רבי יעקב בן הרא"ש]] מזכיר ב[[ארבעה טורים]] הלכות רבות בשם אחיו ר' יחיאל, ולא מצינו הלכות אלו בספר התניא (רבי שמעון הורביץ<ref>במבוא למהדורתו</ref>). | |||
4. המחבר כותב {{מקור|ענין סט גזירת שלושים|כן}}: "מורי הרב חביבי ז"ל הורה י כשנפטר אבא מורי ז"ל...", ואליו רי" בן הרא"ש נפטר עוד בחיי אביו (ר' חיים מיכל). | |||
* '''ר"י ב"ר אבא מארי ז"ל'''- כך מובא בשו"ת מהר"י לבית לוי ל[[רבי יעקב לבית הלוי]]<ref>כלל ד סי' ל</ref>. בספר קורא הדורות מסביר שכוונתו לרבי ישעיה ב"ר אבא מארי (מחכמי צרפת בזמן ה[[ריב"ש]] וה[[מהרי"ל]], תלמיד רבי מתתיה מפאריש ורבי מאיר הלוי בודלא סג"ל<ref>אוצר הגדולים אלופי יעקב ח"ו סי' תתתשצ</ref>). זיהוי זה לא יתכן מפני ששמו היה יחיאל ולא ישעיה. | * '''ר"י ב"ר אבא מארי ז"ל'''- כך מובא בשו"ת מהר"י לבית לוי ל[[רבי יעקב לבית הלוי]]<ref>כלל ד סי' ל</ref>. בספר קורא הדורות מסביר שכוונתו לרבי ישעיה ב"ר אבא מארי (מחכמי צרפת בזמן ה[[ריב"ש]] וה[[מהרי"ל]], תלמיד רבי מתתיה מפאריש ורבי מאיר הלוי בודלא סג"ל<ref>אוצר הגדולים אלופי יעקב ח"ו סי' תתתשצ</ref>). זיהוי זה לא יתכן מפני ששמו היה יחיאל ולא ישעיה. | ||
| שורה 18: | שורה 22: | ||
* '''רבי יהודה ב"ר בנימין'''- אליו מייחסו רבי דוד גאנז בספרו [[צמח דוד]]<ref>תחילת האלף השישי סי' עד</ref>, אולם, כאמור, שמו היה יחיאל, וכן סבו נקרא ר' בנימין ולא אביו. | * '''רבי יהודה ב"ר בנימין'''- אליו מייחסו רבי דוד גאנז בספרו [[צמח דוד]]<ref>תחילת האלף השישי סי' עד</ref>, אולם, כאמור, שמו היה יחיאל, וכן סבו נקרא ר' בנימין ולא אביו. | ||
* '''[[רבי יחיאל ב"ר יקותיאל]]'''- הייחוס המקובל ביותר כיום<ref>הרב ישראל בראון, מבוא למהדורתו; אוצר הגדולים; אור החיים לר' חיים מיכל; וראה ראיות לכך במאמרו של י. צ. פיינטוך ב"סיני" פ' עמ' יח.</ref> הוא לרבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין הרופא למשפחת הענוים<ref>משפחת הענוי הא משפחת רבנים מיוחסת באיטליה שע"פ המסורת הוגלתה מירושלים על ידי [[טיטוס]]</ref>, שזמנו, כאמור, בתקופת הרשב"א והרא"ש, בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. רבו המובהק היה דודו רבי יהודה ב"ר בנימין (ריבב"ן- מפרש הירושלמי מס' שקלים ועוד). בן דודו של אביו היה [[רבי צדקיה ב"ר אברהם]]- בעל [[שבלי הלקט]]. | * '''[[רבי יחיאל ב"ר יקותיאל]]'''- הייחוס המקובל ביותר כיום<ref>הרב ישראל בראון, מבוא למהדורתו; אוצר הגדולים; אור החיים לר' חיים מיכל; וראה ראיות לכך במאמרו של י. צ. פיינטוך ב"סיני" פ' עמ' יח.</ref> הוא לרבי יחיאל ב"ר יקותיאל ב"ר בנימין הרופא למשפחת הענוים<ref>משפחת הענוי הא משפחת רבנים מיוחסת באיטליה שע"פ המסורת הוגלתה מירושלים על ידי [[טיטוס]]</ref>, שזמנו, כאמור, בתקופת הרשב"א והרא"ש, בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי. רבו המובהק היה דודו רבי יהודה ב"ר בנימין (ריבב"ן- מפרש הירושלמי מס' שקלים ועוד). בן דודו של אביו היה [[רבי צדקיה ב"ר אברהם]]- בעל [[שבלי הלקט]]. | ||
* יש הטוענים (חיד"א<ref>שם הגדולים שם</ref>, [[מהר"ם די לונזאנו]] ועוד) כי הביטויים המוכיחים כי המחבר שייך למשפחה זו אינם משלו אלא ציטוט מספר שבלי הלקט. לפי שיטה זו, ספר זה נכתב כעין סיכום של ספר שבלי הלקט, ולכן שם המחבר לא נכתב בראשיתו. אולם, ישנם דברים רבים שהוא מביא שאינם מופיעים בשבלי הלקט. | * יש הטוענים (חיד"א<ref>שם הגדולים שם</ref>, [[מהר"ם די לונזאנו]] ועוד) כי הביטויים המוכיחים כי המחבר שייך למשפחה זו אינם משלו אלא ציטוט מספר שבלי הלקט. לפי שיטה זו, ספר זה נכתב כעין סיכום של ספר שבלי הלקט, ולכן שם המחבר לא נכתב בראשיתו. אולם, ישנם דברים רבים שהוא מביא שאינם מופיעים בשבלי הלקט. | ||
==שמו== | ==שמו== | ||
הספר נקרא "תניא" מושם שהוא פותח בציטוט מן הגמרא: "תניא היה [[רבי מאיר]] אומר וכו'". רק משנת תק"ס נקרא הספר "תניא רבתי" או "תניא רבתא" על מנת להבדילו מ[[ספר התניא]] שהודפס ארבע שנים קודם לכן על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. | הספר נקרא "תניא" מושם שהוא פותח בציטוט מן הגמרא: "תניא היה [[רבי מאיר]] אומר וכו'". רק משנת תק"ס נקרא הספר "תניא רבתי" או "תניא רבתא" על מנת להבדילו מ[[ספר התניא]] שהודפס ארבע שנים קודם לכן על ידי [[רבי שניאור זלמן מלאדי]]. | ||