רבי חנינא בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{חז"ל| | {{חז"ל| | ||
|שם=רבי חנינא בר חמא | |שם=רבי חנינא בר חמא | ||
שורה 5: | שורה 4: | ||
|כיתוב= | |כיתוב= | ||
|תקופתו=[[אמוראים]] | |תקופתו=[[אמוראים]] | ||
|דור= | |דור=המעבר שבין התנאים לאמוראים | ||
|בית מדרש= | |בית מדרש= | ||
|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]] | |רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]] | ||
שורה 11: | שורה 10: | ||
|תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד | |תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד | ||
}} | }} | ||
רבי '''חנינא בר חמא''' היה | רבי '''חנינא בר חמא''' היה [[אמורא]] ארצישראלי בדורהמעבר שבין ה[[תנא]]ים לאמוראים, ולכן יש המחשיבים אותו כ[[תנא]]{{הערה|{{מקור|תוספות בכורות מט ב}} ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]]. | ||
==קורות חייו== | ==קורות חייו== | ||
שורה 32: | שורה 31: | ||
==משנתו== | ==משנתו== | ||
הוא היה ידוע בביטחונו באלוקים, כאשר אשה [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת | הוא היה ידוע בביטחונו באלוקים, כאשר אשה [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת ר�ליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוקים{{הערה|סנהדרין סז ב}}. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האלוקים בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים. | ||
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]'''. הכלל אומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור [[ספק (הלכה)|ספיקות בהלכה]] במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "[[רוב|הלך אחר הרוב]], והשני - "[[קרוב]]" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם [[מדאורייתא|מהתורה]], הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע. | אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]'''. הכלל אומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור [[ספק (הלכה)|ספיקות בהלכה]] במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "[[רוב|הלך אחר הרוב]], והשני - "[[קרוב]]" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם [[מדאורייתא|מהתורה]], הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע. | ||
שורה 48: | שורה 47: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ | {{אמוראי ארץ ישראל}} | ||
{{מיון רגיל:חנינא בר חמא}} | {{מיון רגיל:חנינא בר חמא}} | ||
[[קטגוריה:דור המעבר | [[קטגוריה:דור המעבר בין התנאים לאמוראים]] | ||
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]] | [[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]] |