רבי חנינא בר חמא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|רבי חנינא אישים אחרים בשם זה|רב חנינא}}
{{חז"ל|
{{חז"ל|
|שם=רבי חנינא בר חמא
|שם=רבי חנינא בר חמא
שורה 5: שורה 4:
|כיתוב=
|כיתוב=
|תקופתו=[[אמוראים]]
|תקופתו=[[אמוראים]]
|דור=ראשון
|דור=המעבר שבין התנאים לאמוראים
|בית מדרש=
|בית מדרש=
|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]
|רבותיו=[[רבי יהודה הנשיא]],{{ש}} רבי [[ישמעאל ברבי יוסי]],{{ש}} [[רבי חייא]] ו[[בר קפרא]]
שורה 11: שורה 10:
|תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
|תלמידיו=[[רבי יהושע בן לוי]],{{ש}}[[רבי יוחנן]], [[רבי אושעיא]],{{ש}}[[רבי אלעזר בן פדת]],{{ש}}[[רבי שמעון בן לקיש]] ועוד
}}
}}
רבי '''חנינא בר חמא''' היה מראשוני ה[[אמורא]]ים ב[[ארץ ישראל]]. יש המחשיבים אותו כ[[תנא]], עקב היותו בן הדור שבין התנאים לאמוראים.{{הערה |בכורות מט ב}}, [[תוספות]] דיבור המתחיל אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}} היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].  
רבי '''חנינא בר חמא''' היה [[אמורא]] ארצישראלי בדורהמעבר שבין ה[[תנא]]ים לאמוראים, ולכן יש המחשיבים אותו כ[[תנא]]{{הערה|{{מקור|תוספות בכורות מט ב}} ד"ה אמר רבי אסי, בשם [[רש"י]]}}. היה תלמידו המובהק של [[רבי יהודה הנשיא]], ושימש אחריו בראשות הישיבה הגלילית ב[[ציפורי (יישוב עתיק)|ציפורי]].  


==קורות חייו==
==קורות חייו==
שורה 32: שורה 31:


==משנתו==
==משנתו==
הוא היה ידוע בביטחונו באלוקים, כאשר אשה [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת רגליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוקים{{הערה|סנהדרין סז ב}}. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האלוקים בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.
הוא היה ידוע בביטחונו באלוקים, כאשר אשה [[מכשפה]] רצתה לקחת עפר מתחת ר�ליו כדי לעשות בו כשפים, הוא לעג עליה: קחי כמה שברצונך, כתוב {{ציטוטון|אין עוד מלבדו}} ואיני חושש משום כוח חוץ מכוחו של אלוקים{{הערה|סנהדרין סז ב}}. לפי הסבר התלמוד, דווקא רבי חנינא שהיו לו זכויות מיוחדים, יכול היה לסמוך על האלוקים בצורה כזו, אבל אדם רגיל יש לו ליזהר מכשפים.


אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]'''. הכלל אומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור [[ספק (הלכה)|ספיקות בהלכה]] במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "[[רוב|הלך אחר הרוב]], והשני - "[[קרוב]]" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם [[מדאורייתא|מהתורה]], הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.
אחד מהכללים ההלכתיים שנקבעו על ידו הוא '''[[רוב וקרוב הלך אחר הרוב]]'''. הכלל אומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור [[ספק (הלכה)|ספיקות בהלכה]] במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "[[רוב|הלך אחר הרוב]], והשני - "[[קרוב]]" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם [[מדאורייתא|מהתורה]], הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.
שורה 48: שורה 47:
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


{{אמוראים}}
{{אמוראי ארץ ישראל}}


{{מיון רגיל:חנינא בר חמא}}
{{מיון רגיל:חנינא בר חמא}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
 
[[קטגוריה:דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:דור המעבר בין התנאים לאמוראים]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]]
[[קטגוריה:תלמידי רבי יהודה הנשיא]]