רבי שמואל בן מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
פירושיו של הרשב"ם על התלמוד מובאים מאות פעמים ב[[תוספות]] שלנו. כמו כן, בחלק [[מסכת בבא בתרא]] (החל מ{{מקור|רש"י בבא בתרא כט$דף כט}}) מופיע פירוש הרשב"ם במקום [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]], שנפטר באמצע כתיבתו. | פירושיו של הרשב"ם על התלמוד מובאים מאות פעמים ב[[תוספות]] שלנו. כמו כן, בחלק [[מסכת בבא בתרא]] (החל מ{{מקור|רש"י בבא בתרא כט$דף כט}}) מופיע פירוש הרשב"ם במקום [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]], שנפטר באמצע כתיבתו. | ||
כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ה[[הגדה של פסח]]. חיבר גם ספר בדקדוק בשם '''ספר דייקות''', בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כ[[רבי יהודה חיוג']] ו[[רבי יונה אבן ג' | כמו כן, מיוחס לרשב"ם פירוש על ה[[הגדה של פסח]]. חיבר גם ספר בדקדוק בשם '''ספר דייקות''', בו מתבסס גם על שיטות מדקדקי ספרד כ[[רבי יהודה חיוג']] ו[[רבי יונה אבן ג'נאח]], שבתקופתו החלו לתרגם את ספריהם מערבית. | ||
==דרכו בפרשנות התנ"ך== | ==דרכו בפרשנות התנ"ך== | ||
הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת [[רש"י]], [[מהר"י קרא]] ו[[ראב"ע]], בחרו בדרך הדרש. דבר זה אינו נובע מחוסר הכרה בקדושת דברי חז"ל, וכפי שהדגיש בתחילת פירושו כי "כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמיתים" (על ענין זה חזר בכמה מקומות בפירושו). גם בענייני הלכה אין הרשב"ם נוטה כהוא זה מדרשות חז"ל<ref>במקומות רבים רואים שהרשב"ם התייחס לדרשות הלכתיות של חז"ל, אפילו כאלו שאינן תואמות את פשט הפסוקים, כאל דינים מן התורה, בניגוד לפרשנים אחרים כדוגמת אחיו רבנו תם (ראה למשל ב{{מקור|תוספות חגיגה יח א}} ד"ה 'חולו של מועד' ועוד.</ref>. | הרשב"ם נמנה על גדולי מפרשי הפשט, ופירושו נוטה לפשטנות אף במקום שפשטנים אחרים, כדוגמת [[רש"י]], [[מהר"י קרא]] ו[[ראב"ע]], בחרו בדרך הדרש. דבר זה אינו נובע מחוסר הכרה בקדושת דברי חז"ל, וכפי שהדגיש בתחילת פירושו כי "כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמיתים" (על ענין זה חזר בכמה מקומות בפירושו). גם בענייני הלכה אין הרשב"ם נוטה כהוא זה מדרשות חז"ל<ref>במקומות רבים רואים שהרשב"ם התייחס לדרשות הלכתיות של חז"ל, אפילו כאלו שאינן תואמות את פשט הפסוקים, כאל דינים מן התורה, בניגוד לפרשנים אחרים כדוגמת אחיו רבנו תם (ראה למשל ב{{מקור|תוספות חגיגה יח א}} ד"ה 'חולו של מועד' ועוד.</ref>. | ||