הרב אליהו לופיאן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(←אירופה) |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
===אירופה=== | ===אירופה=== | ||
נולד בגרייבה בשנת תרל"ו לר' יעקב ופרידא לופיאן. כשהיה בן תשע או עשר. הגרה משפחתו לארצות | נולד בגרייבה בשנת תרל"ו לר' יעקב ופרידא לופיאן. כשהיה בן תשע או עשר. הגרה משפחתו לארצות הברית, אולם הוא, על אף גילו הצעיר, סרב לנסוע עמהם ונשאר ללמוד ב[[ישיבה קטנה]] בלומז'ה. אביו רצה לשכנעו להגר עמם לארה"ב ועל כן לא שלח לו תמכיה כספית בחדשים הראשונים, אולם ר' אליהו לא הרפה וחי בדחקות בלומז'ה. על כך התבטא פעם, שבהיותו ילד מסר נפשו על התורה. כשגמר את הישיבה הקטנה, החל ללמוד ב[[ישיבת לומז'ה]] הגדולה. לאחר מכן נסע ללמוד ב[[ישיבת קלם]] אצל "הסבא מקלם" [[רבי שמחה זיסל זיו]], ולמד אצלו מעל לשנה, עד פטירתו של רש"ז. נשא לאשה את שרה לאה בת ר' יצחק דוד רוטמן. בקלם יסד [[ישיבה]] יחד עם הרב יוסף לייב נגדיק, ולאחר שהרב נגדיק עזב את ליטא המשיך לנהל את הישיבה לבדו. כמו כן, היה דורש בעיר קלם עצמה, וכיהן כרב חברת "חיי אדם" בעיר. נלחם בציונים החילונים בקלם, מלחמה שכמעט עלתה לו בחייו. למד כמה שנים בחברותא עם ראש הישיבה, הרב צבי ברוידא, אחיינו וחתנו של ה"סבא". | ||
לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] החל לכהן כמשגיח ב[[ישיבת גרודנא]] של [[רבי שמעון שקאפ]], אולם לאחר כחצי שנה עזב את הישיבה וחזר לקלם. במהלך נסיעותיו לצורך גיוס כספים לישיבה, הגיע ללונדון, שם נתבקש להכהן כמשגיח בישיבת עף חיים. הוא החליט מכל מיני סיבות להישאר בלונדון, בסביבות שנת תרפ"ח. באותה תקופה נפטרה אשתו. | |||
===העליה לארץ ישראל=== | ===העליה לארץ ישראל=== | ||
בשנת תש"י עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בבית גיסו ר' ישראל לוריא ב[[ירושלים]]. באחת מהשבתות הראשונות שלו בירושלים, נשא דרשה מוסרית בבית הכנסת המפורסם ב[[זכרון משה]], דרשה אשר הפכה להיות שיחת היום והוציאה את שמעו ברחבי העיר. בעקבות אותה שיחה, באו אליו נציגים מ"בית המוסר" ב[[ישיבת מאה שערים]] והזמינו אותו לשאת שם שיחות מוסר. הוא ענה כי הוא בא לארץ "כדי לשמוע ולא כדי להשמיע". הם ניסו לשכנעו, ולאחר דיון ארוך נאות להצעה. כמו כן, בעקבות אותה שיחה הוזמן על ידי הרב ברנשטיין, ראש [[ישיבת קמניץ]] לומר שיחות מוסר גם בישיבתו, והוא עבר להתגורר בבנין הישיבה ולשאת שם שיחות מוסר. לאחר כארבע שנים בהן נשא שיחות בבית המוסר ובישיבת קמניץ, עבר ל[[זכרון יעקב]] לכהן כמנהל רוחני בישיבת "כנסת חזקיהו" בראשות הרב נח שימנוביץ, לאחר התייעצות עם ה[[חזון איש]]. בהמשך עברה הישיבה מזכרון יעקב ל[[כפר חסידים]] הסמוך (ונודעה מאז בשם "ישיבת כפר חסידים"). ביום המעבר לכפר חסידים, נפטר בפתאומיות ראש הישיבה הרב שימנוביץ, ובמקומו מונה לראשות הישיבה גיסו, שכיהן כרב הכפר, הרב אליהו מישקובסקי. | בשנת תש"י עלה ל[[ארץ ישראל]] והתיישב בבית גיסו ר' ישראל לוריא ב[[ירושלים]]. באחת מהשבתות הראשונות שלו בירושלים, נשא דרשה מוסרית בבית הכנסת המפורסם ב[[זכרון משה]], דרשה אשר הפכה להיות שיחת היום והוציאה את שמעו ברחבי העיר. בעקבות אותה שיחה, באו אליו נציגים מ"בית המוסר" ב[[ישיבת מאה שערים]] והזמינו אותו לשאת שם שיחות מוסר. הוא ענה כי הוא בא לארץ "כדי לשמוע ולא כדי להשמיע". הם ניסו לשכנעו, ולאחר דיון ארוך נאות להצעה. כמו כן, בעקבות אותה שיחה הוזמן על ידי הרב ברנשטיין, ראש [[ישיבת קמניץ]] לומר שיחות מוסר גם בישיבתו, והוא עבר להתגורר בבנין הישיבה ולשאת שם שיחות מוסר. לאחר כארבע שנים בהן נשא שיחות בבית המוסר ובישיבת קמניץ, עבר ל[[זכרון יעקב]] לכהן כמנהל רוחני בישיבת "כנסת חזקיהו" בראשות הרב נח שימנוביץ, לאחר התייעצות עם ה[[חזון איש]]. בהמשך עברה הישיבה מזכרון יעקב ל[[כפר חסידים]] הסמוך (ונודעה מאז בשם "ישיבת כפר חסידים"). ביום המעבר לכפר חסידים, נפטר בפתאומיות ראש הישיבה הרב שימנוביץ, ובמקומו מונה לראשות הישיבה גיסו, שכיהן כרב הכפר, הרב אליהו מישקובסקי. | ||