היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 47: שורה 47:


לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.
לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.
{{חברון העברית}}
[[תמונה:Avraam_avinu.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פנים בית הכנסת - המקור:ויקיפדיה, צילם:בית השלום]]
'''בית הכנסת על שם אברהם אבינו''' הוא [[בית הכנסת]] העתיק בחברון. הוא נמצא בלב [[היישוב היהודי בחברון]]. הוא נבנה  על ידי הקהילה היהודית של יוצאי ספרד ב[[חברון]] בהנהגת [[הרב מלכיאל אשכנזי]]. בשנת 1540.
שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת  כי באחד מערבי [[יום כיפור]] הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת ה[[מניין]]. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון [[תפילה]] במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא [[אברהם אבינו]]. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שם אברהם.
ב"מאורעות תרפ"ט" הרסו הערבים את בית הכנסת. המקום ניטש והיה למזבלה. לאחר [[מלחמת ששת הימים]] התגלה כי במקום הוקם מתקן לשירותים ציבוריים ודיר עזים.


==פועלו של בן ציון טבגר==
==פועלו של בן ציון טבגר==