מצוות לא תעשה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
Yeshivaorgil (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 12: | שורה 12: | ||
'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף: | '''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף: | ||
@ הרמב"ם {{מקור|(ממרים ב-ט)}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|(שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו)}}. והרדב"ז {{מקור|(שם)}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|(דברים יא-לב, יב-א)}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה. | |||
@ הראב"ד {{מקור|(שם)}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|(שם, וסיים בצ"ע)}}. והחינוך {{מקור|(תנד ד"ה ורובי המפרשים)}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|(תנד-א [א] ד"ה והראב"ד)}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף. | |||
'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}. | '''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}. | ||
שורה 26: | שורה 24: | ||
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה)}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ: | '''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה)}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ: | ||
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש. | |||
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה. | |||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
שורה 35: | שורה 31: | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
[[אין עשה דוחה לא תעשה ועשה]] | * [[אין עשה דוחה לא תעשה ועשה]] | ||
[[לאו הבא מכלל עשה]] | * [[לאו הבא מכלל עשה]] | ||
[[לאו הניתק לעשה]] | * [[לאו הניתק לעשה]] | ||
[[לאו שאין בו מעשה]] | * [[לאו שאין בו מעשה]] | ||
[[מצוות עשה]] | * [[מצוות עשה]] | ||
[[עשה דוחה לא תעשה]] | * [[עשה דוחה לא תעשה]] | ||
שורה 51: | שורה 47: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | * [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:כללי מצוות]] | [[קטגוריה:כללי מצוות]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] |