מצוות לא תעשה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:


'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:
'''בל תוסיף''' - בלא תעשה שהוסיף עליו, דהיינו שגזרו בתי דין על דבר המותר מן התורה (כגון עוף בחלב) ואמרו שהוא אסור מן התורה, נחלקו הראשונים האם עוברים בבל תוסיף:
 
@ הרמב"ם {{מקור|(ממרים ב-ט)}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|(שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו)}}. והרדב"ז {{מקור|(שם)}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|(דברים יא-לב, יב-א)}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
א) הרמב"ם {{מקור|(ממרים ב-ט)}} כתב שעוברים. בטעם לזה ביאר הכסף משנה שהרי הוא מוסיף גם בלא תעשה {{מקור|(שם, ומסברא זו הקשה על הראב"ד החולק וכתב שלא ידע את טעמו)}}. והרדב"ז {{מקור|(שם)}} אף הביא לזה מקור, שהרי בתחילת הפרשה נאמר "החוקים והמשפטים" {{מקור|(דברים יא-לב, יב-א)}}, ומשמע שהיא עוסקת גם בלא תעשה.
@ הראב"ד {{מקור|(שם)}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|(שם, וסיים בצ"ע)}}. והחינוך {{מקור|(תנד ד"ה ורובי המפרשים)}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|(תנד-א [א] ד"ה והראב"ד)}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.
 
ב) הראב"ד {{מקור|(שם)}} כתב שאין בל תוסיף בלא תעשה אלא רק במצוות עשה. וכן כתב הרמ"ך בהגהותיו {{מקור|(שם, וסיים בצ"ע)}}. והחינוך {{מקור|(תנד ד"ה ורובי המפרשים)}} כתב שזו דעת רוב המפרשים. בטעם לזה ביאר המנחת חינוך {{מקור|(תנד-א [א] ד"ה והראב"ד)}} שכיוון שהתורה ציוותה "ושמרתם את משמרתי" שחז"ל יוסיפו סייגים וגדרים - זו מצווה מהתורה, ולא שייך בזה בל תוסיף.


'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}.
'''איסור בל תגרע''' ישנו גם בלא תעשה, כאשר בית דין התירו דבר האסור מן התורה בקביעות לעולם ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, לדוגמא שהתירו בשר חיה בחלב {{מקור|(רמב"ם ממרים ב-ט)}}, ואפילו אם גם הם אומרים שהדבר אסור, אלא שהוא אסור רק מדבריהם ולא מן התורה - עוברים {{מקור|(לחם משנה שם)}}.
שורה 26: שורה 24:


'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה)}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ:
'''בזבוז ממונו''' - על עשה צריך לבזבז רק חומש {{מקור|(כתובות נ.)}}, אך על לא תעשה צריך לבזבז את כל ממונו. והסתפק המנחת חינוך {{מקור|(ח-ה [ט] ד"ה ועיין פרי. וכן חקר קובץ הערות סט-ב לגבי דין יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה)}} האם החילוק ביניהם הוא במצווה עצמה - האם היא מצוות עשה או מצוות לא תעשה, או במעשה האדם - האם הוא בקום עשה או בשב ואל תעשה. והביא לכך שתי נפק"מ:
 
@ לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש.
א) לאו שאין בו מעשה - מצד המצווה עצמה הוא לא תעשה וצריך לבזבז את כל ממונו, אך מצד מעשה האדם הוא בשב ואל תעשה, וצריך לבזבז רק חומש.
@ לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה.
 
ב) לאו הבא מכלל עשה - מצד המצווה עצמה דינו כעשה, אך מצד המעשה הוא בקום עשה.


==אנשים==
==אנשים==
שורה 35: שורה 31:


==ראה גם==
==ראה גם==
[[אין עשה דוחה לא תעשה ועשה]]
* [[אין עשה דוחה לא תעשה ועשה]]


[[לאו הבא מכלל עשה]]
* [[לאו הבא מכלל עשה]]


[[לאו הניתק לעשה]]
* [[לאו הניתק לעשה]]


[[לאו שאין בו מעשה]]
* [[לאו שאין בו מעשה]]


[[מצוות עשה]]
* [[מצוות עשה]]


[[עשה דוחה לא תעשה]]
* [[עשה דוחה לא תעשה]]




שורה 51: שורה 47:
<references />
<references />


[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
* [[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:כללי מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]