פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסג ד|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסג|ד}}


== סעיף ד | לא ידליק בעוד היום גדול ==
<blockquote>הגמרא מספרת (כג:) שרב יוסף אמר לאשתו שאין לאחר ואין להקדים את הדלקת הנר. (רש&quot;י מבאר שאם יקדים לא יהיה ניכר שזה נר לכבוד שבת).
הגמרא בברכות (כז.) מספרת שרב היה מתפלל תפילת שבת בערב שבת (מפלג המנחה ואילך).
</blockquote>
לכאורה הגמרות סותרות, שהרי רב ודאי הדליק את הנר אז, והרי הגמרא בשבת אמרה שלא יקדים. הראשונים מיישבים:
תוספות, רא&quot;ש, רבינו יונה, מרדכי: אסור להדליק מוקדם רק אם לא מקבל שבת בהדלקה זו, רב קיבל על עצמו שבת אז, לכן היה מותר לו להדליק נר אז<ref>כלומר: אין בהכרח קשר בין הדלקת הנר לקבלת שבת, אלא היו מדליקים גם בלי לקבל שבת, ואם אכן קיבל שבת אז, יהיה מותר להדליק ואין זו הקדמה. ועיין בדברי '''הביה&quot;ל''' לפי מנהג '''הרמ&quot;א''' שמקבלים שבת תמיד בהדלקת הנר.</ref>.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: לא יקדים את ההדלקה בעוד היום גדול. ורשאי לקבל על עצמו שבת מפלג המנחה, שהוא שעה ורבע לפני הלילה, ולהדליק את הנר<ref><sup>*</sup> בירושלים נהגו להדליק ארבעים דקות לפני השקיעה. '''והרב עובדיה''' כתב שאין לזה מקור (יבי&quot;א ה, כא). ואם הולכת ממקום שמקדימים למקום שמאחרים יכולה לנהוג כמנהג אותו מקום ('''הגרש&quot;ז'''. שש&quot;כ מג הערה נז).</ref><sup>*</sup>.
⤶ לפי מנהגנו (רמ&quot;א בסעיף י) שהאשה מקבלת שבת עם הדלקתה, יכולה להדליק לכתחילה מזמן פלג המנחה, אלא אם כן מתנה שלא תקבל על עצמה שבת בהדלקה (ביה&quot;ל).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>'בעוד היום גדול' היינו שהוא הרבה לפני תוספת שבת (שלפי השו&quot;ע היא קצת קודם סוף השקיעה<ref><p>בסימן רסא, התבאר '''שהשו&quot;ע''' סובר שבין השמשות מתחיל שלושה מילין ורבע אחרי השקיעה שלנו (למשך שלושת רבעי מיל), ולא יקדים הרבה לפני הזמן ההוא, אפילו אם זה בתוך הארבע מילין שבין השקיעה הראשונה לצאת הכוכבים. וכל זה רק אם לא מקבל על עצמו שבת אז, אבל אם מקבל על עצמו שבת אז, מותר. ולפי '''הגאונים''' הכל הולך אחרי השקיעה שלנו ולא יקדים הרבה לפניה ולא יאחר להדליק סמוך לה מאוד.</p></ref>). וכנזכר לעיל בסימן רסא, אשרי מי שפורש ממלאכה חצי שעה או עשרים דקות לפני השקיעה (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>'לא יאחר' היינו שלא ידליק בצמצום לזמן המותר (משנ&quot;ב).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>קודם פלג המנחה קבלת שבת אינה קבלה אפילו בדיעבד (מג&quot;א בסימן רסא).</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>זמן פלג המנחה:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' לשו&quot;ע: שעה ורביע זמניות מצאת הכוכבים (ומודדים שעות זמנית מעלות השחר עד צאת הכוכבים).
'''''◄''''' ללבוש וגר&quot;א: שעה ורביע זמניות מהשקיעה (מודדים שעות זמניות מהזריחה עד השקיעה).
</blockquote>
<ol start="5">
<li><blockquote><p>עד כמה אפשר להקדים לקבל שבת:</p></blockquote></li></ol>
<blockquote>'''''◄''''' שו&quot;ע כותב שעה ורביע קודם הלילה.
'''''◄''''' רמ&quot;א (סימן רסא, א), ב&quot;ח וגר&quot;א: שעה או שעתיים. (ובייחוד לפי דברי '''הגר&quot;א''' ששעה ורביע נמדדת ע&quot;פ השקיעה ולא ע&quot;פ הלילה).
</blockquote>
☜ וכן הסכים הביה&quot;ל.
❖ '''נר שהיה דולק מבעוד יום'''
טור (בשם ר&quot;ת): נר שהיה דולק מבעוד יום צריך לכבות ולהדליקו שוב שהרי שנינו: בלבד שלא יקדים.
<blockquote>☜ כך פוסק רמ&quot;א.
⤶ מדובר שהיה דולק לעניין אחר אפילו בתוך זמן פלג המנחה. אבל אם הדליק לכבוד שבת (אחרי פלג המנחה. (ביה&quot;ל)), הגם שאין זה לכתחילה להקדים כל כך, לא יכבה כדי להדליק סמוך לשבת כי יצא שכרו בהפסדו שברכתו הראשונה הייתה לבטלה (ביה&quot;ל).
</blockquote>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־20:08, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רסג ד


סעיף ד | לא ידליק בעוד היום גדול[עריכה]

הגמרא מספרת (כג:) שרב יוסף אמר לאשתו שאין לאחר ואין להקדים את הדלקת הנר. (רש"י מבאר שאם יקדים לא יהיה ניכר שזה נר לכבוד שבת).

הגמרא בברכות (כז.) מספרת שרב היה מתפלל תפילת שבת בערב שבת (מפלג המנחה ואילך).

לכאורה הגמרות סותרות, שהרי רב ודאי הדליק את הנר אז, והרי הגמרא בשבת אמרה שלא יקדים. הראשונים מיישבים:

תוספות, רא"ש, רבינו יונה, מרדכי: אסור להדליק מוקדם רק אם לא מקבל שבת בהדלקה זו, רב קיבל על עצמו שבת אז, לכן היה מותר לו להדליק נר אז[1].

☜ שו"ע: לא יקדים את ההדלקה בעוד היום גדול. ורשאי לקבל על עצמו שבת מפלג המנחה, שהוא שעה ורבע לפני הלילה, ולהדליק את הנר[2]*.

⤶ לפי מנהגנו (רמ"א בסעיף י) שהאשה מקבלת שבת עם הדלקתה, יכולה להדליק לכתחילה מזמן פלג המנחה, אלא אם כן מתנה שלא תקבל על עצמה שבת בהדלקה (ביה"ל).

  1. 'בעוד היום גדול' היינו שהוא הרבה לפני תוספת שבת (שלפי השו"ע היא קצת קודם סוף השקיעה[3]). וכנזכר לעיל בסימן רסא, אשרי מי שפורש ממלאכה חצי שעה או עשרים דקות לפני השקיעה (משנ"ב).

  2. 'לא יאחר' היינו שלא ידליק בצמצום לזמן המותר (משנ"ב).

  3. קודם פלג המנחה קבלת שבת אינה קבלה אפילו בדיעבד (מג"א בסימן רסא).

  4. זמן פלג המנחה:

לשו"ע: שעה ורביע זמניות מצאת הכוכבים (ומודדים שעות זמנית מעלות השחר עד צאת הכוכבים).

ללבוש וגר"א: שעה ורביע זמניות מהשקיעה (מודדים שעות זמניות מהזריחה עד השקיעה).

  1. עד כמה אפשר להקדים לקבל שבת:

שו"ע כותב שעה ורביע קודם הלילה.

רמ"א (סימן רסא, א), ב"ח וגר"א: שעה או שעתיים. (ובייחוד לפי דברי הגר"א ששעה ורביע נמדדת ע"פ השקיעה ולא ע"פ הלילה).

☜ וכן הסכים הביה"ל.

נר שהיה דולק מבעוד יום

טור (בשם ר"ת): נר שהיה דולק מבעוד יום צריך לכבות ולהדליקו שוב שהרי שנינו: בלבד שלא יקדים.

☜ כך פוסק רמ"א.

⤶ מדובר שהיה דולק לעניין אחר אפילו בתוך זמן פלג המנחה. אבל אם הדליק לכבוד שבת (אחרי פלג המנחה. (ביה"ל)), הגם שאין זה לכתחילה להקדים כל כך, לא יכבה כדי להדליק סמוך לשבת כי יצא שכרו בהפסדו שברכתו הראשונה הייתה לבטלה (ביה"ל).

הערות שוליים[עריכה]

  1. כלומר: אין בהכרח קשר בין הדלקת הנר לקבלת שבת, אלא היו מדליקים גם בלי לקבל שבת, ואם אכן קיבל שבת אז, יהיה מותר להדליק ואין זו הקדמה. ועיין בדברי הביה"ל לפי מנהג הרמ"א שמקבלים שבת תמיד בהדלקת הנר.
  2. * בירושלים נהגו להדליק ארבעים דקות לפני השקיעה. והרב עובדיה כתב שאין לזה מקור (יבי"א ה, כא). ואם הולכת ממקום שמקדימים למקום שמאחרים יכולה לנהוג כמנהג אותו מקום (הגרש"ז. שש"כ מג הערה נז).
  3. בסימן רסא, התבאר שהשו"ע סובר שבין השמשות מתחיל שלושה מילין ורבע אחרי השקיעה שלנו (למשך שלושת רבעי מיל), ולא יקדים הרבה לפני הזמן ההוא, אפילו אם זה בתוך הארבע מילין שבין השקיעה הראשונה לצאת הכוכבים. וכל זה רק אם לא מקבל על עצמו שבת אז, אבל אם מקבל על עצמו שבת אז, מותר. ולפי הגאונים הכל הולך אחרי השקיעה שלנו ולא יקדים הרבה לפניה ולא יאחר להדליק סמוך לה מאוד.