ביטול ברוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 32: שורה 32:
'''קמא קמא בטיל''' נאמר לגבי המערה יין נסך מחבית לבור. אמנם בכמה סוגיות לא אומרים כן: רבו נוטפים (מי גשמים) על הזוחלים (מי מעיין), כלאיים בתוספת מאתיים, בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית. וחילקו הראשונים ארבעה חילוקים לבאר מתי אומרים "קמא קמא בטיל" ומתי לא:
'''קמא קמא בטיל''' נאמר לגבי המערה יין נסך מחבית לבור. אמנם בכמה סוגיות לא אומרים כן: רבו נוטפים (מי גשמים) על הזוחלים (מי מעיין), כלאיים בתוספת מאתיים, בצל שעקרו בשביעית ונטעו בשמינית. וחילקו הראשונים ארבעה חילוקים לבאר מתי אומרים "קמא קמא בטיל" ומתי לא:


א) כשדרכן לגדול כך לא אומרים קמא קמא בטיל, אך כשאינו דרכן כן בטיל.
@ כשדרכן לגדול כך לא אומרים קמא קמא בטיל, אך כשאינו דרכן כן בטיל.
 
@ כשהערוב גדל ולא נפסק לא בטיל, אך כשפוסק באמצע בטיל.
ב) כשהערוב גדל ולא נפסק לא בטיל, אך כשפוסק באמצע בטיל.
@ בדבר הבא בידי שמיים לא בטיל הואיל ואין בידו לעכב, אך בבא בידי אדם בטיל {{מקור|(את שלושת החילוקים הללו הביא המאירי שבת סה: ד"ה ויש)}}.
 
@ כשהתערובת יותר מאחד בשישים לא בטיל כי יש בו נותן טעם וטעם כעיקר מדאורייתא, ורק עד אחד משישים בטיל (והביטול מועיל ליין נסך שאוסר בכלשהו, ודין קמא קמא בטיל מבטלו עד אחד משישים) {{מקור|(תוס' יבמות פב: ד"ה אמר)}}.
ג) בדבר הבא בידי שמיים לא בטיל הואיל ואין בידו לעכב, אך בבא בידי אדם בטיל {{מקור|(את שלושת החילוקים הללו הביא המאירי שבת סה: ד"ה ויש)}}.
 
ד) כשהתערובת יותר מאחד בשישים לא בטיל כי יש בו נותן טעם וטעם כעיקר מדאורייתא, ורק עד אחד משישים בטיל (והביטול מועיל ליין נסך שאוסר בכלשהו, ודין קמא קמא בטיל מבטלו עד אחד משישים) {{מקור|(תוס' יבמות פב: ד"ה אמר)}}.


'''חד בתרי''' מדאורייתא בטל, אך רבנן אסרו במין במינו, בלח, ובנותן טעם, עד שיהיו שישים כנגדו.
'''חד בתרי''' מדאורייתא בטל, אך רבנן אסרו במין במינו, בלח, ובנותן טעם, עד שיהיו שישים כנגדו.
שורה 48: שורה 45:
'''לאכול את כל החתיכות''' נחלקו בזה לשלוש דעות:  
'''לאכול את כל החתיכות''' נחלקו בזה לשלוש דעות:  


א) יש אומרים שמותר לאכול את כולן {{מקור|(רא"ש חולין פרק ז ריש לז)}}.  
@ יש אומרים שמותר לאכול את כולן {{מקור|(רא"ש חולין פרק ז ריש לז)}}.  
 
@ יש אומרים שאסור מדרבנן {{מקור|(ט"ז יו"ד קט-א)}}.  
ב) יש אומרים שאסור מדרבנן {{מקור|(ט"ז יו"ד קט-א)}}.  
@ יש אומרים שאסור מדאורייתא, והאוכל את כולן חייב חטאת. משום שכל דין ביטול הוא מדין כל דפריש, וכאן בוודאי פגע גם באיסור {{מקור|(תשובות ר' ישעיה מטראני, מודפס בשערי טהרה על מסכת טהרות פ"א ה"ד ד"ה ועוד (דף ח. בדפי הספר). דן בזה גם קהילות יעקב בכורות כב)}}<ref>הבאנו מחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה טעמו.</ref>.
 
ג) יש אומרים שאסור מדאורייתא, והאוכל את כולן חייב חטאת. משום שכל דין ביטול הוא מדין כל דפריש, וכאן בוודאי פגע גם באיסור {{מקור|(תשובות ר' ישעיה מטראני, מודפס בשערי טהרה על מסכת טהרות פ"א ה"ד ד"ה ועוד (דף ח. בדפי הספר). דן בזה גם קהילות יעקב בכורות כב)}}<ref>הבאנו מחלוקת בזה לעיל בסעיף "מקור וטעם" ד"ה טעמו.</ref>.


וכתב הקובץ שמועות {{מקור|(חולין לז)}} שבלח לכו"ע מותר לאכול את כולן, לדעות שבלח גם טומאת משא בטלה<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בטומאת משא.</ref>.
וכתב הקובץ שמועות {{מקור|(חולין לז)}} שבלח לכו"ע מותר לאכול את כולן, לדעות שבלח גם טומאת משא בטלה<ref>הבאנו את המחלוקת בזה לעיל בסעיף "בדינים שונים" ד"ה בטומאת משא.</ref>.
שורה 66: שורה 61:
'''תערובת שהוכרה''' - הגר"א וסרמן דן לגבי ארבעה דינים שונים האם הם חלים גם על תערובת לאחר שהוכרה {{מקור|(קובץ ביאורים בכורות בסופו, בשני המקרים הראשונים כתב שהדין לא חל, ובשני האחרונים הסתפק)}}:
'''תערובת שהוכרה''' - הגר"א וסרמן דן לגבי ארבעה דינים שונים האם הם חלים גם על תערובת לאחר שהוכרה {{מקור|(קובץ ביאורים בכורות בסופו, בשני המקרים הראשונים כתב שהדין לא חל, ובשני האחרונים הסתפק)}}:


א) טבל שנתערב בחולין ועישר עליו מן החיוב דאורייתא, ואח"כ הוכרה התערובת - חוזר להיות טבל גמור, שההפרשה לא הועילה כיוון שבזמן ההפרשה היה מן החיוב על הפטור (שהרי התערובת התירה אותו).
@ טבל שנתערב בחולין ועישר עליו מן החיוב דאורייתא, ואח"כ הוכרה התערובת - חוזר להיות טבל גמור, שההפרשה לא הועילה כיוון שבזמן ההפרשה היה מן החיוב על הפטור (שהרי התערובת התירה אותו).
 
@ מעשר שני שנתערב בחולין ופדאו ואח"כ הוכר - הפדיון לא הועיל, שבאותו הזמן היה כחולין.
ב) מעשר שני שנתערב בחולין ופדאו ואח"כ הוכר - הפדיון לא הועיל, שבאותו הזמן היה כחולין.
@ כלי טמא שנתערב בכלים טהורים וטבל את כולם ואח"כ הוכר איזה כלי הוא הטמא - הסתפק {{מקור|(שם)}} האם הטבילה הועילה לו, משום שבזמן הטבילה היה טהור (מדין התערובת)<ref>לעיל (ד"ה טומאה שבטלה ברוב) תלינו זאת בחקירה האם הטומאה בטלה או רק דיני הטומאה.</ref>.
 
@ חדש שנתערב בישן ועבר עליו העומר ואח"כ הוכר - הסתפק {{מקור|(שם)}} האם העומר התירו בזמן שהיה מעורב.
ג) כלי טמא שנתערב בכלים טהורים וטבל את כולם ואח"כ הוכר איזה כלי הוא הטמא - הסתפק {{מקור|(שם)}} האם הטבילה הועילה לו, משום שבזמן הטבילה היה טהור (מדין התערובת)<ref>לעיל (ד"ה טומאה שבטלה ברוב) תלינו זאת בחקירה האם הטומאה בטלה או רק דיני הטומאה.</ref>.
==כללים==
 
ד) חדש שנתערב בישן ועבר עליו העומר ואח"כ הוכר - הסתפק {{מקור|(שם)}} האם העומר התירו בזמן שהיה מעורב.
 
'''==כללים=='''
 
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.