הרב חיים שטיינר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav steiner.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב חיים שטיינר]] | [[תמונה:Rav steiner.jpg|שמאל|200px|ממוזער| הרב חיים שטיינר]] | ||
''' | ה[[רב]] '''חיים ישראל שטיינר''' (נולד בשנת [[ה'תרצ"ז]], [[1937]]) הוא [[ר"מ]] ב[[ישיבת מרכז הרב]], וחבר ועד רבני [[מפלגת תקומה]]. נשיא ישיבת עטרת נחמיה ב[[תל אביב]]. | ||
נולד | ==ביוגרפיה== | ||
נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[ה'תרצ"ז]]. בצעירותו למד ב[[ישיבת כפר הרואה]] ועם הקמתה של [[ישיבת נתיב מאיר]] עבר ללמוד בה לבקשת הרב [[אריה בינה]]. בשנת תשט"ו ([[1955]]), לאחר סיום [[ישיבה תיכונית|הישיבה התיכונית]] החל ללמוד ב[[ישיבת מרכז הרב]], שם למד בעיקר אצל הרב [[צבי יהודה הכהן קוק]] והרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]]. החל משנת תשל"ז ([[1977]]) למד ב[[כולל האידרא]] אצל הרב [[שלמה גורן]]. שירת בצבא כ[[רב צבאי|רב]] חטיבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]{{הערה|משמיע ישועה, תולדות חייו של הרצי"ה קוק, עמ' 524}}. | |||
נשוי | נשוי לרבנית פועה (שכתבה את הספרים "מתוך ההפיכה" ו"ההר הטוב הזה"), בתו של הרב [[שלמה זלמן מן-ההר]]. לזוג שמונה ילדים. שניים מגיסיו הם הרב [[עמיאל שטרנברג]] והרב [[חיים מן ההר]]. | ||
הרב שטיינר הוא חבר בוועד רבני [[מפלגת תקומה]] (יחד עם הרב [[זלמן מלמד]] והרב [[דב ליאור]]). | |||
הרב שטיינר | ===קריירת הוראה=== | ||
הרב שטיינר לימד ב[[ישיבת ירושלים לצעירים]] מעת הקמתה בשנת [[ה'תשכ"ד]]. בשנת [[ה'תשכ"ט]] ([[1969]]) מונה על ידי הרב צבי יהודה קוק לשמש כר"מ בישיבת מרכז הרב. תקופה קצרה אף העביר שיעור כללי בישיבה. בשנת [[ה'תשנ"ט]] ([[1999]]) שב ללמד בישיבה לצעירים. | |||
הרב שטיינר התבקש על ידי הרב צבי יהודה קוק לעמוד בראש ישיבת מרכז הרב - אך סירב. לאחר פטירת הרב צבי יהודה "נעלם" לתקופה מסוימת, במטרה למנוע לחצים עליו לקבל משרה זו{{הערה|[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/11546 לוחם ומאחד, באתר ערוץ 7]}}. | |||
במשך השנים שימש כר"מ גם בישיבות [[ישיבת ניר קריית ארבע|ניר שבקריית ארבע]], [[אור עציון]] ואחרות. היה ממייסדי רשת [[נעם-צביה|אולפנות צביה]] יחד עם הרב [[איתן אייזמן]]. כיום הוא ר"מ ב[[ישיבת מרכז הרב]] ב[[ירושלים]] וכן ב[[ישיבת עטרת נחמיה]] ב[[תל אביב]] שבה הוא משמש גם כנשיא הישיבה. מלמד גם ב[[ישיבת בית אל]] במדרשת "בת ציון" קריית משה מיסודה של מרכז הרב. | |||
בשנת [[תשמ"ב]] כתב לו הרצי"ה קוק מכתב המלצה שבו הוא מבקש ממנו להוציא לאור את ההערות ההלכתיות שכתב הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] על הגמרא שלו{{הערה|משמיע ישועה, תולדות הרצי"ה קוק,עמ' 133}}. | |||
[[קובץ:Mercaz HaRav (15).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שטיינר ב[[הכנסת ספר תורה]] בישיבת [[מרכז הרב]] יחד עם הרב [[יעקב אריאל]] והרב [[יהושע מגנס]]]] | |||
[[קובץ:Mercaz HaRav (16).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב חיים שטיינר ב[[הכנסת ספר תורה]] בישיבת [[מרכז הרב]] יחד עם הרב [[יעקב אריאל]]]] | |||
==משנתו== | |||
הרב שטיינר דוגל בציות ל[[גדול הדור|גדולי הדור]] בכל שאלה הלכתית, ובפרט בשאלות שהן מורכבות או חמורות מבחינת השלכותיהן, כגון אלו הקשורות לענייני [[כלל ישראל]]. הוא רואה ברב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ובבנו הרב [[צבי יהודה קוק]] כגדולי דור מיוחדים, בכך שבנוסף לגדלותם ההלכתית היו גדולים גם בתפיסה [[אמונה|אמונית]]. את הרב קוק הוא מציין כמי שחולל מהפך בתפיסת העולם ההלכתית, בין השאר בכך שקבע שעם תקומת הציונות המצב אינו עוד בגדר "[[גלות]]", אלא "[[גאולה]]". לאור זאת, הוא סובר שבשאלות כגון אלה יש לפנות ל[[גדול הדור|גדולי הדור]] הממשיכים - באופן כללי - את גישתם של הראי"ה קוק ובנו הרב צבי יהודה ביחס ל[[מדינה]], כגון הרב [[אברהם אלקנה כהנא שפירא|אברהם שפירא]], הרב [[מרדכי אליהו]], הרב [[שלמה גורן]] והרב [[אליעזר וולדינברג]]. | |||
הרב שטיינר מדגיש את הצורך לברר את השאלות הנתונות בוויכוח ציבורי על פי ה[[הלכה]]. כך הוא עושה בסוגיות כגון: "הסכמי שלום" תמורת שטחים, גבולות הארץ, היחס ל[[בית משפט|בתי המשפט]] החילוניים, והפגנות נגד [[חילול שבת|חילולי שבת]]. הוא מתנגד עקרונית ובתוקף למסירת חלקים מ[[ארץ ישראל]] ל[[ערבים]] - אף לא במסגרת של התנתקות. בתקופת [[תוכנית ההתנתקות]] הצטרף לקריאת הרב אברהם שפירא לסרב פקודה{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/92045 רבנים נוספים הצטרפו לקריאת הרב שפירא, באתר [[ערוץ 7]]]}}. | |||
הרב שטיינר נודע בשיעוריו על הלכות [[ארץ ישראל]] - סדרת שיעורים בהלכה העוסקת ברבים מהנושאים האקטואליים בהנהגת [[מדינת ישראל|המדינה]]: גבולות הארץ, מצוות יישובה וכיבושה, חקיקה דתית, מגורי גוי בארץ ובירושלים, פינוי חלקים מהארץ למען הסכמי שלום (אמיתי או מדומה), בתי המשפט ו[[ערכאות של גויים|ערכאות]], סרוב פקודה בפינוי יישובים, חובת השמיעה לגדולי הדור, היחס לגוי ועוד. | |||
==חיבוריו== | |||
בשנת [[תשל"א]] ערך, יחד עם הרב [[מיכאל הרשקוביץ]] והרב [[גדעון פרל]], את הספר '''זכור זאת ליעקב''', בהוצאת [[מדרשיית נועם]] ו[[מוסד הרב קוק]]. | |||
לאחר פטירת רבו, הרב צבי יהודה קוק, ערך יחד עם הרב [[איסר קלונסקי]] את ספרו של הרב צבי יהודה, '''אור לנתיבתי''', וכן את הקובץ '''לזכרו'''. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||