רבי יצחק ליאון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:


==שיטתו בענין ישוב הארץ==
==שיטתו בענין ישוב הארץ==
ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה והגת בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  
ר' יצחק נודע בעיקר בעקבות דבריו שכתב על מצוות [[יישוב ארץ ישראל]]. הוא הגיב להשגתו של הרמב"ן {{מקור|מצוות:השגות הרמב"ן לספר המצוות שכחת העשין ד$שכחת העשין לרמב"ן, מצווה ד|כן}} לפיה ה[[רמב"ם]] השמיט את מצוות ישוב ארץ ישראל. לדבריו. הרמב"ם לא מנה מצווה זו מפני שסבר שאינה נוהגת בימינו: "ונראה לי, כי מה שלא מנאה הרב (הרמב"ם) הוא לפי '''שמצוות ירושת הארץ וישיבתה לא נהגה, רק בימי [[משה]] ו[[יהושע]] ו[[דוד]] וכל זמן שלא גלו ישראל מארצם, אבל אחר שגלו מעל אדמתם אין מצווה זו נוהגת לדורות עד עת בוא ה[[משיח]]''', כי אדרבה, נצטוינו לפי מה שאמרו בסוף [[מסכת כתובות|כתובות]] {{מקור|בבלי כתובות קיא א$קיא ע"א|כן}} שלא נמרוד באומות ללכת לכבוש את הארץ בחזקה והוכיחוהו מפסוק "השבעתי אתכם בנות ירושלים וגו'" ודרשו בו שלא יעלו ישראל בחומה. ומה שאמר הרמב"ן שהחכמים אמרו כי כיבוש הארץ [[מלחמת מצווה]] זהו כאשר לא נהיה משועבדים. ומה שאמר עוד שהחכמים הפליגו בשבח דירת הארץ זהו דוקא בזמן ש[[בית המקדש]] קיים, '''אבל עכשיו אין מצווה לדור בה'''... לכך נאמר שבוודאי מצווה זו אינה נוהגת אחר חורבן הבית שיבנה במהרה בימינו".  


היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}<ref>וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. </ref>; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').
היו חכמים שהכריעו כשיטתו ([[רבי צדוק הכהן מלובלין]], {{מקור|ר' צדוק מלובלין - דברי סופרים יד$"דברי סופרים" י"ד}}<ref>וראה בדברי [[הרב אליעזר מלמד]] ב"[[פניני הלכה]]- זמנים" פ"ד הל' [[יום העצמאות]] סעיף ה' סוף הערה 3 ו[[הרב שלמה אבינר]] בקונטרס "שלא יעלו בחומה" הערה 168 (בשם הרב בצלאל כהן) שהסבירו שגם לפי דבריו לאחר הקמת [[מדינת ישראל]] מצווה זו נוהגת. וראה בספר 'נחלת יעקב' לרב יעקב זיסברג ח"ב עמ' 715-815. </ref>; [[רבי יואל טייטלבוים]]{{דרוש מקור}} ועוד), אך רובם המכריע של גדולי ישראל חלקו עליו ופסקו כרמב"ן ({{מקור|פתחי תשובה אבן העזר עה ו}} בשם "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים"; {{מקור|אגרות משה אבן העזר קב}}{{דרוש מקור}} ועוד). ומספר אחרונים התייחסו ישירות לשיטתו ודחו אותה מכל וכל (פאת השולחן ואבני נזר וכו').