הושענא רבה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[הושענא רבה]] הוא היום השביעי של חג ה[[סוכות]] (כ"א בתשרי), והוא מוגדר כגמר הדין שהחל בימים הנוראים. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם [[ארבעת המינים]] תוך כדי אמירת [[הושענות]], משום כך נקרא "הושענא רבה". | [[הושענא רבה]] הוא היום השביעי של חג ה[[סוכות]] (כ"א בתשרי), והוא מוגדר כגמר הדין שהחל בימים הנוראים. יום בו נוהגים להקיף את התיבה שבע הקפות עם [[ארבעת המינים]] תוך כדי אמירת [[הושענות]], משום כך נקרא "הושענא רבה". | ||
==הדין על המים== | |||
המשנה מציינת את [[סוכות]] כיום שבו נידונים על המים: {{ציטוטון|בארבעה פרקים העולם נדון... ובחג על המים}}. ה[[ר"ן]] מסביר כי חז"ל למדו שחג הסוכות הוא יום הדין על המים מכך שנצטווינו על [[ניסוך המים]] בחג הסוכות. ממילא, בכל מהלך חג הסוכות אנו נידונים על המים וחיתום הדין הינו ביום האחרון של סוכות, בהושענא רבה. ביום זה, מרבים בהושענות ותחינות על המים ואף [[חיבוט ערבה|חובטים ערבות]] מפני שהערבות נזקקות מאוד למים, ובהן היובש ניכר מאוד. חכמים אף קבעו שיום הושענא רבה לא יחול לעולם בשבת כדי שיוכלו להרבות בתחינות ביום זה. | |||
== מנהגי היום == | == מנהגי היום == | ||
ביום זה, על פי תורת ה[[קבלה]], נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל [[שבועות]]. יש נוהגים לקרוא את כל [[ספר דברים]]. | ביום זה, על פי תורת ה[[קבלה]], נחתם סופית דינו של האדם ונכתבת פתקתו לשנה הבאה. משום כך ישנו מנהג להשאר ער בלילה וללמוד תורה או לקרוא "תיקון" מיוחד לליל הושענא רבא, כפי שועושים בליל [[שבועות]]. יש נוהגים לקרוא את כל [[ספר דברים]]. | ||