אברהם אבינו: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ה[[רמב"ן]] מפרש כי אברהם נבחר על ידי הקב"ה בעקבות מלחמתו בפסילים ובעמידתו האיתנה כנגד [[תרח]] אביו ו[[נמרוד]] כמבואר במדרש (כפי שמובא להלן). | ה[[רמב"ן]] מפרש כי אברהם נבחר על ידי הקב"ה בעקבות מלחמתו בפסילים ובעמידתו האיתנה כנגד [[תרח]] אביו ו[[נמרוד]] כמבואר במדרש (כפי שמובא להלן). | ||
===התבוננות בדרכו של עולם=== | ===התבוננות בדרכו של עולם=== | ||
המדרש [[בראשית רבה]] | המדרש [[בראשית רבה]] {{#makor-new:בראשית רבה לט א}} הביא משל לבחירתו של אברהם: | ||
{{ציטוטון|אמר רבי יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום, וראה בירה אחת דולקת אמר תאמר שהבירה זו בלא מנהיג, הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה, כך לפי שהיה אבינו אברהם אומר תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג, הציץ עליו הקב"ה ואמר לו אני הוא בעל העולם}}. | |||
===דרישה לצדק אלוהי=== | ===דרישה לצדק אלוהי=== | ||
מדברי המדרש עולה כי אברהם ראה עיר דולקת ולא הבין כיצד ייתכן שאין לעיר מנהיג. ניתן להבין כי משמעות הביטוי שהעיר דולקת היא שאברהם הרגיש שהרשע מתרבה בעולם ו"שורף" את העיר ואין מי שיעצור בידו ועל כן שאל- היכן הוא בעל הבית שישפוט אותם בדין צדק. תשובתו של הקב"ה לאברהם מבטאת את התשובה לשאלה זו: אכן יש אדון לעולם והוא מצווה עליך ללכת וליצור עם חדש שידע את הקב"ה וישמור את דרכו. ייתכן והמדרש מוצא רמז לדרכו זו של אברהם כאשר הוא דן עם הקב"ה על עשיית דין צדק ל[[סדום]] ואף מבקש עליהם רחמים, בניגוד למעשיו של [[נח]] שלא ביקש רחמים על דורו. | מדברי המדרש עולה כי אברהם ראה עיר דולקת ולא הבין כיצד ייתכן שאין לעיר מנהיג. ניתן להבין כי משמעות הביטוי שהעיר דולקת היא שאברהם הרגיש שהרשע מתרבה בעולם ו"שורף" את העיר ואין מי שיעצור בידו ועל כן שאל- היכן הוא בעל הבית שישפוט אותם בדין צדק. תשובתו של הקב"ה לאברהם מבטאת את התשובה לשאלה זו: אכן יש אדון לעולם והוא מצווה עליך ללכת וליצור עם חדש שידע את הקב"ה וישמור את דרכו. ייתכן והמדרש מוצא רמז לדרכו זו של אברהם כאשר הוא דן עם הקב"ה על עשיית דין צדק ל[[סדום]] ואף מבקש עליהם רחמים, בניגוד למעשיו של [[נח]] שלא ביקש רחמים על דורו. | ||
===גילוי הקב"ה מתוך סדרי הבריאה=== | ===גילוי הקב"ה מתוך סדרי הבריאה=== | ||
מנגד, הרמב"ם כנראה הבין שכוונת המדרש שאברהם ראה עיר מוארת (דולקת) ועולם מסודר ומתוך ההתבוננות בחוקי הטבע ומורכבותם הסיק כי יש בורא שיצר חוקים אלו. | מנגד, הרמב"ם {{#makor-new:הלכות עבודת כוכבים א}} כנראה הבין שכוונת המדרש שאברהם ראה עיר מוארת (דולקת) ועולם מסודר ומתוך ההתבוננות בחוקי הטבע ומורכבותם הסיק כי יש בורא שיצר חוקים אלו. | ||
{{ | |||
{{ציטוטון|כיון שנגמל איתן זה, התחיל לשוטט בדעתו והוא קטן והתחיל לחשוב ביום ובלילה והיה תמיה: היאך אפשר שיהיה הגלגל הזה נוהג תמיד ולא יהיה לו מנהיג ומי יסבב אותו, כי אי אפשר שיסבב את עצמו. ולא היה לו מלמד ולא מודיע דבר, אלא מושקע באור כשדים בין עובדי כוכבים הטיפשים ואביו ואמו וכל העם עובדי כוכבים והוא עובד עמהם ולבו משוטט ומבין, עד שהשיג דרך האמת והבין קו הצדק מתבונתו הנכונה. וידע שיש שם אלוה אחד והוא מנהיג הגלגל והוא ברא הכל ואין בכל הנמצא אלוה חוץ ממנו}}. | |||
דברי הרמב"ם על הבנתו של אברהם תלויים במחלוקת המצויה במדרש באיזה גיל אברהם הכיר את הבורא. בעוד הרמב"ם נוקט כאחת הדעות שאברהם הכיר את בוראו בגיל 40, המדרש גם מביא דעה לכך שאברהם הכיר את בוראו בגיל 3- דבר שככל הנראה מתאפשר רק במידה ובחירתו של אברהם איננה תלויה בכושרו השכלי אלא בבחירה אלוהית בלבד. | דברי הרמב"ם על הבנתו של אברהם תלויים במחלוקת המצויה במדרש באיזה גיל אברהם הכיר את הבורא. בעוד הרמב"ם נוקט כאחת הדעות שאברהם הכיר את בוראו בגיל 40, המדרש גם מביא דעה לכך שאברהם הכיר את בוראו בגיל 3- דבר שככל הנראה מתאפשר רק במידה ובחירתו של אברהם איננה תלויה בכושרו השכלי אלא בבחירה אלוהית בלבד. | ||
===בחירה אלוהית ללא קשר לאברהם=== | ===בחירה אלוהית ללא קשר לאברהם=== | ||