סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 51: שורה 51:
הופכים את האתרוג, מצמידים ללולב ומנענעים. נהגו לנענע 3 פעמים לכל רוח ולמעלה ולמטה.
הופכים את האתרוג, מצמידים ללולב ומנענעים. נהגו לנענע 3 פעמים לכל רוח ולמעלה ולמטה.


== הושענא רבה ==
== סדר החג ==
כ"א בתשרי, שהוא היום האחרון של חול המועד סוכות, נקרא "הושענא רבה". הוא היום שבו מסתיימות מצות הישיבה בסוכה, מצות ארבעת המינים - ובימים שבית המקדש עמד על תלו, נסתיימה גם מצות ניסוך המים.
חג הסוכות ב[[ארץ ישראל]] הוא 7 ימים ובחו"ל חוגגים גם 7 ימים.


משמעות מיוחדת נודעת ליום זה, הנחשב כסיומם של הימים הנוראים. יום זה נודע כיום "משלוח הפתקים" בשמים, בו כלולים גזרי הדין של כל אדם ואדם לשנה הבאה. משום כך, יש מאחלים ביום זה איש לחברו: "פתקה טובה".


רבים נוהגים ללמוד תורה במשך כל ליל הושענא רבה. יש שנוהגים לקרוא את ספר "משנה תורה", הוא ספר דברים, ומסיימים את ספר תהלים.
===ארץ ישראל===
*'''היום הראשון''' -  ביום הראשון של סוכות אסור לעשות כל מלאכה.


בסדר תפילת שחרית בהושענא רבה, מאריכים באמירת פסוקי דזמרה. אומרים את מזמור לתודה כביום חול ומוסיפים את כל הפרקים שמתווספים בפסוקי דזמרה בשבת, למעט תפילת "נשמת כל חי".
*'''חול המועד''' - בחול המועד מותר לעשות מלאכות.


בזמן שבית המקדש היה קיים, היו מקיפים בהושענא רבה את המזבח בענפי ערבה ארוכים.
*'''הושענא רבה''' - הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון בסוכות.


בעת אמירת ההושענות בהושענא רבה, מוציאים לבימה את ספרי התורה מארון הקודש ומקיפים שבע פעמים את הבימה עם ארבעת המינים.
*'''שמחת תורה''' - [[שמחת תורה]] הוא נקרא  גם חלק מסוכות.


בני העדה האשכנזית נוהגים לקיים את "מנהג חיבוט ערבה" כאשר מגיעים בנוסח ההושענות ל"קול מבשר...". בני עדות המזרח נוהגים לקיים מנהג זה לאחר סיום תפילת מוסף.
===חו"ל===
 
== סוכה ==
מצווה לשבת ב[[סוכה]], מקורו של המצווה הוא מ[[ספר ויקרא]]{{הערה|ויקרא, כ"ג, מ"ב - מ"ג.}} ושם כתוב ששבוע ימים (מ[[ט"ו בתשרי]] עד [[כ"א בתשרי]]) צריך לשבת ב[[סוכה]] וכל אחת בסוכתו וזאת בשביל שידעו הדורות הבאים שהשם הושיב את [[עם ישראל]] בסוכות.
 
ביום הראשון של סוכות כשמקדש יברך "על ישיבה בסוכה" ו"שהחינו".


==ראה גם==
==ראה גם==