ישיבת סוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב|בבלי-סוכה|יא|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{מקור|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$|כן}}, רש"י {{מקור|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.  
בתורה נאמר כי מצוות הסוכה באה להזכיר כי הסוכות שהיו לעם ישראל במדבר {{ציטוטון|לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם}}. הגמרא {{#makor-new:סוכה יא ב|בבלי-סוכה|יא|ב}} מביאה מחלוקת בין [[רבי אליעזר]] ל[[רבי עקיבא]] בהבנת הפסוק- רבי אליעזר אומר שהכוונה לענני כבוד שבהם הקב"ה סוכך על עם ישראל ואילו רבי עקיבא אומר שמדובר בסוכות ממש. גם בפרשנים נחלקו בהבנת הפסוק כאשר יש שפירשו כשיטת רבי אליעזר כי פירוש המילה סוכות היא מלשון "סככה" וכי מדובר בענני הכבוד כמו ה[[תרגום יונתן]] {{מקור|תרגום יונתן ויקרא כג, מג$|כן}}, רש"י {{מקור|רש"י ויקרא כג, מג$רש"י}}, וכן הרמב"ן {{מקור|רמב"ן ויקרא כג מג$רמב"ן}} ומנגד יש שפירשו כשיטת רבי עקיבא כי מדובר בסוכות ממש כמו ה[[ראב"ע]] וה[[רשב"ם]]<ref>מעניין לציין, שגם החוקר יהושע עציון {{מקור|בספר "התנ"ך האבוד" עמ' 53,68}} מזכיר ממצאים ארכאולוגיים המאששים את הסיפור המקראי על נדידת בני ישראל במדבר, ומביא שהגגות של הבתים היו עשויים מענפים, והיינו "סוכות" ממש (שאר הפרטים על ממצאים אלו הובאו בערך [[מסעות]]).</ref>.  


ה[[נצי"ב]] {{הערה|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלקים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.
ה[[נצי"ב]] {{הערה|בספרו "[[העמק דבר]]" במדבר י, לד}} מפרש בדרך מחודשת כי באמת "[[אלו ואלו דברי אלהים חיים]]", וכי כאשר נדדו במדבר היו מתגוררים בסוכות ממש, ועם זאת היו ענני הכבוד מגינים עליהם גם בדרך.
===כוונה בקיום המצווה===
===כוונה בקיום המצווה===
ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה|בית-יוסף-ב"ח-או"ח|תרכה|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.
ה[[ב"ח]] {{#makor-new:אורח חיים תרכה|בית-יוסף-ב"ח-או"ח|תרכה|null}} אמר כי מכיוון שבפסוק נאמר כי מטרת המצווה היא "למען ידעו דרתיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל"- הבנת טעם המצווה היא חלק מהמצווה{{הערה|הב"ח מדייק כך מדברי הטור שביאר בטעמי המצווה בסימן זה בניגוד למנהגו בסימנים אחרים. אמנם, יש לציין כי מדובר בחידוש בדברי הטור וכי הטור וכן פוסקים קודמים לב"ח לא ציינו דין זה}}. ה[[משנה ברורה]] מסביר כי יש לכוון בישיבת הסוכה כי היא זכר ליציאת מצרים וגם זכר לענני הכבוד שהקיפו אותנו אז להגן עלינו מהשרב והשמש. אמנם, הוא אומר שדברי הב"ח הם רק לכתחילה, אך בדיעבד גם מי שלא כיוון בטעם המצווה אלא רק כיוון לעשות מצווה במעשיו- יצא ידי חובתו.
==טעם המצווה==
==טעם המצווה==
כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?
כאמור, המחלוקת בין רבי עקיבא ורבי אליעזר משפיעה גם על טעם המצווה וכן לפי שיטת הב"ח יש לה גם השפעה הלכתית על קיום המצווה. מפרשים רבים הקשו שלפי הדעה כי מצוות הסוכה היא זכר לענני הכבוד, מדוע עושים זכר דווקא לעננים אלו ולא ל[[באר מרים]] או למן שליוו את עם ישראל?