ערי מקלט: הבדלים בין גרסאות בדף

אשר לשאלה מציע מחבר המאמר לקרוא את דברי רש"י.  כאשר יעקב אבינו בקש מיוסף לראות מה שלום אחיו שיצאו לרעות הצאןהוא כותב על ד"ה ''' ויבא שכמה''' "מקום מוכן לפורענות, שם קלקלו השבטים, שם ענו את דינה, שם נחלקה מלכות בית דוד". הוא מסביר לנו  ששכם הוא מקום לפורענות, הרבה אנשים התקלקלו במקום זה. דהיינו יש מקומות שיש בהם יותר סכנה לאנשים.

מסכם מחבר המאמר "אם כך המצב למה אנשים הולכים למקום כזה  וכל שכן למה שיגורו שם? אלא נראה להסביר לפי הגמרא אצלנו שלמרות המקום מיועד לפורענות עדיין יש אפשרות להתגבר הפורענות על ידי כוחות היצר של האדם. הפורענות מהגישה של אנשי המקום שמזלזלים בחיי אדם. לכן ריבוי הרוצחים מעיד על אזלת ידה של הקהילה בעניין כה חשוב כמו חיי אדם. באווירה כזאת גם ירבו הורגים בשוגג, כי בעצם ההורג בשוגג  פשע שלא נזהר מספיק בחיי אדם.  

כך גם רואים על הדיון בגמרא בקשר למחלקות בין רבי אליעזר בן עזריה והתנא קמא: סנהדרין ההורגת וכו'. איבעיא להו: אחת לשבעים שנה נקראת חבלנית, או דלמא אורח ארעא היא? תיקו.(האם רבי אליעזר בן עזריה חולק על דברי תנא קמא או האם המצב בזמנו גרם לחילוק בדעות?) מכות דף ז עמוד א גמרא בעצם שואלת האם דברי רבי אליעזר הם קביעה הלכתית נגד דברי התנא קמא או האם בגלל התקופת שבו חי קבע את רבי אליעזר את דבריו, דהיינו האם האווירה או החינוך של אותו הדור גורם לחילוק או לא. למרות שהגמרא עונה שלא הוברר העניין ונשארים בתיקו. עצם השאלה מוכיחה שזה חלק מן השיקול בנושא זה. כך גם מוכח ממצוות עגלה ערופה, ועתה לפי דברנו גם מפרטי הפריסה של ערי המקלט.

[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]]

[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]