ונתנה תוקף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Gottlieb-Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|left|thumb|250px|תפילת יום הכיפור - המקור:ויקישיתוף, צילם:Gottlieb, Maurycy]] | [[תמונה:Gottlieb-Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg|left|thumb|250px|תפילת יום הכיפור - המקור:ויקישיתוף, צילם:Gottlieb, Maurycy]] | ||
'''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר בתפילת [[מוסף]] בימים הנוראים בקהילות ישראל. אימוצו של הפיוט בתפילה נובע ממעשה בר' אמנון מ[[מגנצא]], אשר מובא המקורות. <ref>יש דעה כי הפיוט חובר במאה ה-10, בגניזה הקהירית מצאו ספר עם פיוט זה. אבל, המרכזיות שלו בתפילה מבוססת על המעשה ברבי אמנון ממגנצה</ref> תוכנו מבוסס על מדרשי [[חז"ל]] | '''ונתנה תוקף''' הוא פיוט הנאמר בתפילת [[מוסף]] בימים הנוראים בקהילות ישראל. אימוצו של הפיוט בתפילה נובע ממעשה בר' אמנון מ[[מגנצא]] שחי בתקופת מסעי הצלב, אשר מובא המקורות. <ref>יש דעה כי הפיוט חובר במאה ה-10, בגניזה הקהירית מצאו ספר עם פיוט זה. אבל, המרכזיות שלו בתפילה מבוססת על המעשה ברבי אמנון ממגנצה</ref> תוכנו מבוסס על מדרשי [[חז"ל]]: | ||
ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: [[תפילה]] ו[[צדקה]] ותשובה:" ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה [[תענית]] לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו ב[[שבת]]({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}} | ב[[בראשית רבה]] מצאנו כתוב שלושה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם: [[תפילה]] ו[[צדקה]] ותשובה:" ר' יודן בשם ר"א אמר שלשה דברים מבטלים גזירות רעות ואלו הם תפילה וצדקה ותשובה ושלשתן נאמרו בפסוק אחד הה"ד (ד"ה ב ז) ויכנעו עמי אשר נקרא שמי עליהם ויתפללו זו תפלה ויבקשו פני הרי צדקה כמד"א (תהלים יז) אני בצדק אחזה פניך וישובו מדרכם הרעה זו תשובה ואח"כ (ד"ה ב ז) ואסלח לחטאם וארפא את ארצם ר' הונא בר רב יוסף אמר אף שנוי שם ומעשה טוב שנוי השם מאברהם ולא יקרא עוד שמך אברם מעשה טוב מאנשי נינוה שנאמר (יונה ג) וירא אלהים את מעשיהם כי שבו וגו' וי"א אף שנוי מקום שנאמר (בראשית יב) ויאמר ה' אל אברם לך לך ר' מונא אמר אף התענית שנאמר (תהלים כ) יענך ה' ביום צרה וגו' רבא בר מחסיא ורבי חמא בן גריון בשם רב אמר יפה [[תענית]] לחלום כאש בנעורת א"ר יוסף ובו ביום ואפילו ב[[שבת]]({{מקור|ד"ה ל"ויוצא אותו" (מ"ד,י"ב)}} | ||
| שורה 143: | שורה 143: | ||
הפיוט "ונתה תוקף" נאמר ב[[תפילת מוסף]] בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בסדר [[קדושה]] בחזרת [[שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]]. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני [[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]], בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל." | הפיוט "ונתה תוקף" נאמר ב[[תפילת מוסף]] בשני ימי ראש השנה וביום הכיפורים. בקהילות אשכנז ואיטליה הפיוט נאמר בסדר [[קדושה]] בחזרת [[שליח הציבור]] על [[תפילת העמידה]]. בקהילות ספרדיות בודדות נהוג לאומרו לפני [[תפילת העמידה]] של [[תפילת מוסף]], בתוך תפילת מוסף או לאחר סיום תפילת מוסף. ברוב הקהילות הספרדיות לא נהוג לומר את הפיוט כלל." | ||
פיוט זה נאמר על ידי הציבור והש"ץ בכוונה גדולה, בחרדת קודש ובעמידה, נוכח [[ארון קודש]] פתוח. | |||
הפיוט מתאר את מעמד הדין לפני שופט כל הארץ, ואת המשמעות הגורלית של ימי ה[[דין]] וה[[רחמים]]. | |||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||