מערכת העצבים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (הוספת תגיות מקור) |
מ (הוספת תגיות מקור) |
||
| שורה 119: | שורה 119: | ||
'''מוח''' המונח 'מוח' מוזכר רק פעם אחת במקרא<ref><makor>איוב כא כד.</makor></ref>, וזאת רק במובן של מח עצמות, ולא מוח שבראש. לאחר מכן משמש מונח זה לשתי המשמעויות גם יחד: מוח שבראש<ref>brain. בלשון ארמי מוח הוא מוקרי - ראה <makor>בבלי ברכות נו א.</makor></ref>, ומח-עצמות<ref>bone marrow. וראה בפסחים פג א, בעניין מוח-עצמות בקרבן פסח. אגב, יש לציין שגם ברוסית יש מונח משותף לשתי המשמעויות הללו (mozg), ובגרמנית יש מונח משותף למח-עצמות ולחוט השדרה, אך לא למוח (mark).</ref>. יש מי שכתב, שהסיבה לכך היא שהקדמונים חשבו ששתי הרקמות הללו זהות מבחינה היסטולוגית<ref>פרויס, עמ' 130.</ref>; ויש מי שכתב, שהסיבה היא ששניהם מונחים בתוך קופסית גרמית, היינו העצמות הארוכות והגולגולת<ref>א. שטינברג, אסיא, ו, תשמ"ט, עמ' 271 ואילך.</ref>. בחז"ל מכונה המוח גם בשם מוקרי או מוקרא<ref><makor>בבלי ברכות נו א;</makor> <makor>בבלי חולין צג א.</makor> וראה ערוך ע' מקר@.</ref>. | '''מוח''' המונח 'מוח' מוזכר רק פעם אחת במקרא<ref><makor>איוב כא כד.</makor></ref>, וזאת רק במובן של מח עצמות, ולא מוח שבראש. לאחר מכן משמש מונח זה לשתי המשמעויות גם יחד: מוח שבראש<ref>brain. בלשון ארמי מוח הוא מוקרי - ראה <makor>בבלי ברכות נו א.</makor></ref>, ומח-עצמות<ref>bone marrow. וראה בפסחים פג א, בעניין מוח-עצמות בקרבן פסח. אגב, יש לציין שגם ברוסית יש מונח משותף לשתי המשמעויות הללו (mozg), ובגרמנית יש מונח משותף למח-עצמות ולחוט השדרה, אך לא למוח (mark).</ref>. יש מי שכתב, שהסיבה לכך היא שהקדמונים חשבו ששתי הרקמות הללו זהות מבחינה היסטולוגית<ref>פרויס, עמ' 130.</ref>; ויש מי שכתב, שהסיבה היא ששניהם מונחים בתוך קופסית גרמית, היינו העצמות הארוכות והגולגולת<ref>א. שטינברג, אסיא, ו, תשמ"ט, עמ' 271 ואילך.</ref>. בחז"ל מכונה המוח גם בשם מוקרי או מוקרא<ref><makor>בבלי ברכות נו א;</makor> <makor>בבלי חולין צג א.</makor> וראה ערוך ע' מקר@.</ref>. | ||
'''עצב''' המונח 'עצב' במקרא משמש בכמה מובנים: עמל, יגיעה ועשיה<ref>ראה <makor>איוב י ח,</makor> ובמפרשים שם; <makor>משלי יד כג,</makor> וברש"י שם. וראה ספר השרשים לרד"ק, וס' השרשים לר"י ג'אנח.</ref>, ומכאן המשמעות לעצב צורה ולגבש דבר<ref><makor>משנה שבת כב ו.</makor></ref>; עצבון כאב וצער<ref>בראשית ג טז, ועוד.</ref>; כעס<ref>מל"א א ו.</ref>; מרי ומרד<ref>ישעיה סג י; <makor>תהלים עח מ,</makor> ועוד. וראה מו"נ ח"א פכ"ט.</ref>; פסל ועבודה זרה<ref>ירמיה כב כח; <makor>הושע ח ד.</makor></ref>. | '''עצב''' המונח 'עצב' במקרא משמש בכמה מובנים: עמל, יגיעה ועשיה<ref>ראה <makor>איוב י ח,</makor> ובמפרשים שם; <makor>משלי יד כג,</makor> וברש"י שם. וראה ספר השרשים לרד"ק, וס' השרשים לר"י ג'אנח.</ref>, ומכאן המשמעות לעצב צורה ולגבש דבר<ref><makor>משנה שבת כב ו.</makor></ref>; עצבון כאב וצער<ref>בראשית ג טז, ועוד.</ref>; כעס<ref><makor>מל"א א ו.</makor></ref>; מרי ומרד<ref><makor>ישעיה סג י;</makor> <makor>תהלים עח מ,</makor> ועוד. וראה מו"נ ח"א פכ"ט.</ref>; פסל ועבודה זרה<ref><makor>ירמיה כב כח;</makor> <makor>הושע ח ד.</makor></ref>. | ||
עצב במובן המקובל בימינו<ref>היינו nerve.</ref> הוא ביטוי מאוחר, שאיננו מצוי במקרא ובתלמוד. | עצב במובן המקובל בימינו<ref>היינו nerve.</ref> הוא ביטוי מאוחר, שאיננו מצוי במקרא ובתלמוד. | ||
| שורה 202: | שורה 202: | ||
מצינו במקרא ובתלמוד דוגמאות אחדות לחבלות במערכת העצבים: | מצינו במקרא ובתלמוד דוגמאות אחדות לחבלות במערכת העצבים: | ||
יעקב נפגע בגיד הנשה, ועקב כך סבל מצליעה<ref>בראשית לב לב-לג.</ref>; עלי הכהן נפל אחורנית, ועקב כך נשברה מפרקתו והוא מת<ref>שמו"א ד יח. וראה עוד בע' רגע המות.</ref>, עקב הפגיעה במרכז הנשימה; שאול סבל משבץ, לאחר שנפל על חרבו<ref>שמו"ב א ט.</ref>. הרבה פירושים נאמרו על מושג השבץ<ref>ראה ע' מחלות הע' 191 ואילך.</ref> | יעקב נפגע בגיד הנשה, ועקב כך סבל מצליעה<ref>בראשית לב לב-לג.</ref>; עלי הכהן נפל אחורנית, ועקב כך נשברה מפרקתו והוא מת<ref><makor>שמו"א ד יח.</makor> וראה עוד בע' רגע המות.</ref>, עקב הפגיעה במרכז הנשימה; שאול סבל משבץ, לאחר שנפל על חרבו<ref><makor>שמו"ב א ט.</makor></ref>. הרבה פירושים נאמרו על מושג השבץ<ref>ראה ע' מחלות הע' 191 ואילך.</ref> | ||
מצינו במקרא מספר מקרים של חבלות ראש, שגרמו למותו של הפצוע: סיסרא נהרג על ידי יעל, שתקעה את היתד ברקתו<ref>שופטים ד כא-כב, שם ה כו-כז.</ref>. לפי הפירושים המקובלים הרקה היא עצם הגולגולת בצידי הראש מעל האוזניים, ולפי זה שכב סיסרא על צידו, ויעל נעצה את היתד באזור זה. אכן יש שביארו שהרקה היא פה פעור, ולפיכך שכב סיסרא על גבו, נרדם עם פה פתוח, ויעל תקעה את היתד דרך פיו<ref>כך כתב יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה, ד, 208. וראה מאמרו של מ. פיינסוד, הרפואה קכט:537, 1995.</ref>; אבימלך נפצע קשה בראשו מפגיעת פלח רכב שהשליכה עליו אשה אחת<ref>שופטים ט נב-נד.</ref>; גלית נהרג מפגיעת אבן קלע במצחו שזרק עליו דוד<ref>שמו"א יז מט-נא.</ref>. יש מי שכתבו, כי גלית היה חולה בגידול בלוטה מוחית שגרמה לו מחלה אנדוקרינית<ref>multiple endocrinological neoplasia type I.</ref>, והיא זו שגרמה לו להיות גדול-ממדים<ref>acromegaly.</ref>, עם חסר בשדה הראיה ודלדול גרמי, כפי שיכול לקרות בסוג כזה של גידול, ועקב כך יכול היה דוד להתקרב אליו מבלי שהוא ראה אותו, ופגיעת האבן בעצם הרכה היתה קטלנית<ref>Rubin D and Rubin PL, ''N Engl J Med'' | מצינו במקרא מספר מקרים של חבלות ראש, שגרמו למותו של הפצוע: סיסרא נהרג על ידי יעל, שתקעה את היתד ברקתו<ref>שופטים ד כא-כב, שם ה כו-כז.</ref>. לפי הפירושים המקובלים הרקה היא עצם הגולגולת בצידי הראש מעל האוזניים, ולפי זה שכב סיסרא על צידו, ויעל נעצה את היתד באזור זה. אכן יש שביארו שהרקה היא פה פעור, ולפיכך שכב סיסרא על גבו, נרדם עם פה פתוח, ויעל תקעה את היתד דרך פיו<ref>כך כתב יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, ה, ד, 208. וראה מאמרו של מ. פיינסוד, הרפואה קכט:537, 1995.</ref>; אבימלך נפצע קשה בראשו מפגיעת פלח רכב שהשליכה עליו אשה אחת<ref>שופטים ט נב-נד.</ref>; גלית נהרג מפגיעת אבן קלע במצחו שזרק עליו דוד<ref>שמו"א יז מט-נא.</ref>. יש מי שכתבו, כי גלית היה חולה בגידול בלוטה מוחית שגרמה לו מחלה אנדוקרינית<ref>multiple endocrinological neoplasia type I.</ref>, והיא זו שגרמה לו להיות גדול-ממדים<ref>acromegaly.</ref>, עם חסר בשדה הראיה ודלדול גרמי, כפי שיכול לקרות בסוג כזה של גידול, ועקב כך יכול היה דוד להתקרב אליו מבלי שהוא ראה אותו, ופגיעת האבן בעצם הרכה היתה קטלנית<ref>Rubin D and Rubin PL, ''N Engl J Med'' | ||