יונה בן אמתי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 44: | שורה 44: | ||
==היכן קבור יונה== | ==היכן קבור יונה== | ||
לפי | לפי מסורות ה[[איסלם|מוסלמיות]], קברו של יונה הנביא מצוי, במקומות הבאים: | ||
* בכפר הערבי "משהד" ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גתה חפר" - בגבול נחלת שבט זבולון, עיר מולדתו. | * בכפר הערבי "משהד" ליד [[נצרת]] - מזהים במסגד את קברו. ההר מזרחית לעיר כונה "הר יונה". ייתכן כי הכפר ממוקם ב"גתה חפר" - בגבול נחלת [[שבט זבולון]], עיר מולדתו. | ||
:זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי [[יהודי]] היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית. | |||
זאב וילנאי כותב במדריך הגליל, משנת 1954, כי קברו ידוע מהמאה ה-4. בימי הביניים היו יהודים רבים מבקרים בו ומשתטחים על קברו. רבי פתחיה בקר במקום בשנת 1180 וכותב על שומר הקבר: "וכשהיהודים באים הוא מקבל אותם בסבר פנים יפות, ואומר להם: יונה בן אמתי יהודי היה. לכך ראוי לכם לאכול משלו - ומאכיל הפירות ליהודים". הכפר נקרא "משהד", מהמילה "שהיד" - שמובנה קדוש - על שם קברו הקדוש של יונה. בקרבתו תורבה בשם :חירבת א-זרע - מקומה של גת-חפר המקראית. | |||
* ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו. | * ב[[יפו]] - העיר ממנה יצא לשליחותו. | ||
* ב[[חלחול]] - עיר ב[[הרי יהודה]] | * ב[[חלחול]] - עיר ב[[הרי יהודה]] | ||
* ב[[אשדוד]] - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס" . | * ב[[אשדוד]] - גבעה מזרחית לנמל המכונה היום גבעת יונה. היה במקום מקום קדוש לערבים בשם "נבי א-יונס". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |