צפת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 203: | שורה 203: | ||
==בתי הכנסת בעיר== | ==בתי הכנסת בעיר== | ||
בית הכנסת האר"י של האשכנזים , על שם [[רבע יצחק לוריא]] מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. הוא שופץ בשנת 1857 , כפי שכתוב על משקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". היה זה לאחר שבשנת 1837 הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר . | ===בית הכנסת האר"י של האשכנזים=== | ||
'''בית הכנסת האר"י''' של האשכנזים , על שם [[רבע יצחק לוריא]] מגדולי המקובלים בצפת מהמאה ה-16. הוא נחשב לאחד העתיקים בעיר. הוא שופץ בשנת 1857 , כפי שכתוב על משקוף בית הכנסת: "מה נורא המקום הזה, בה"כ האר"י ז"ל, בשנת את מקדשי תראו". היה זה לאחר שבשנת 1837 הוא נפגע קשות ברעידת האדמה הגדולה שפקדה את העיר . | |||
ב[http://www.7wonders.co.il אתר "שבעה פלאי ישראל] נכתב כל תולדות בית הכנסת: " בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא 'שדה תפוחים' שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-16 ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם 'גריגוס' (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי." | ב[http://www.7wonders.co.il אתר "שבעה פלאי ישראל] נכתב כל תולדות בית הכנסת: " בעבר נהוג היה לחשוב כי בית הכנסת שכן מחוץ לרובע היהודי הקדום במקום שנקרא 'שדה תפוחים' שם נהג האר"י לקבל עם חסידיו את פני השבת. על פי המסורת רק לאחר מותו בנו חסידיו את בית הכנסת באותה חלקת שדה. לאחרונה הועלתה סברה כי בית הכנסת נבנה כחמישים שנים מוקדם יותר במחצית הראשונה של המאה ה-16 ע"י עולים יוצאי ספרד. עולים אלו התיישבו תחילה ביוון (לאחר גירוש ספרד שחל בשנת 1492 לספירה) ומספר שנים לאחר שכבשו צבאות העותומאנים את ארץ ישראל (בשנת 1517 לספירה) עלו לארץ והתיישבו בעיר צפת, זמן רב בטרם הגיע האר"י אל העיר. בצפת הקימו העולים את בית הכנסת שנקרא תחילה בשם 'גריגוס' (יווני). רק במאה ה-18, לאחר העלייה החסידית מארצות אשכנז, הוסב שמו לבית כנסת האר"י האשכנזי." | ||
| שורה 212: | שורה 213: | ||
בית כנסת זה עומד על תילו עד ימינו ומשרת קהילת מתפללים קבועה, עולים לרגל ומבקרים. | בית כנסת זה עומד על תילו עד ימינו ומשרת קהילת מתפללים קבועה, עולים לרגל ומבקרים. | ||
ליד בית הכנסת קיים בית מדרש שנחנך בשנת 1940 ובו רהיטים שניצלו מגרמניה. בית המדרש נקרא ''' חקל תפוחין''' דהיינו :"שדה תפוחים". המקובלים קראו כך למקום בטרם נבנה בית הכנסת. ה[[וזהר]] מכתיר את גן העדן בתואר: "גן עדן שהוא שדה תפוחים קדושים" . השיר העממי, המתאר את מעשיו של רבי שמעון בר יוחאי אומר :"ולשדה תפוחים עלית ללקוט בו מרקחים, סוד תורה, ציצים ופרחים" <ref>מצוטט על ידי זאב וילנאי, מדריך ארץ ישראל צפון - 1941</ref> | |||
===בית כנסת בנאה=== | |||
[[תמונה:Me and siegel in arizal shul.jpg|left|thumb|250px|פנים בית הכנסת - מקור התמונה: ויקישיתוף, צילם:Jajogluck]] | |||
ב'''בית כנסת בנאה''' או "הצדיק הלבן" שמור ספר התורה המובל בתהלוכת [[ל"ג בעומר]] ל[[קרב הרשב"י במירון]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||