חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 130: שורה 130:
ב[[תנ"ך]] יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>:
ב[[תנ"ך]] יש רמזים לחג החנוכה<ref>התקבל מצבי שביט (שטרן) משילה.</ref>:
* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור|(בראשית א, ג)}}.
* המילה העשרים וחמש בתורה היא 'אור' - "ויאמר אלוקים יהי '''אור''' ויהי אור" {{מקור|(בראשית א, ג)}}.
:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור|(שם א, ב)}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו|תֹהו ובֹהו]] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור|(ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד)}}.
:במקביל, [[חז"ל]] דורשים הפסוק {{מקור|בראשית א ב$שם א, ב|כן}}: "והארץ הייתה [[תהו ובהו|תֹהו ובֹהו]] וחושך על פני תהום": "'''תהו''' - זה [[בבל]], '''ובהו''' - זה [[פרס]], '''וחושך''' - זה [[יון]], '''על פני תהום''' - זה גלות [[אדום]] {{מקור|(ב"ר ב, ד; ילקו"ש שם רמז ד)}}.
:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בסכלו - הוא האור.
:הרי שיון הם חושך, וחג החנוכה - כ"ה בסכלו - הוא האור.
:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.
:יש לזכור, האור שעליו מדובר בפסוק אינו אור ה[[שמש]], שנבראה כידוע רק ביום הרביעי, אלא זהו האור הגדול שה' גנז לצדיקים לעתיד לבוא, וכתוב בספרי הקבלה שחג החנוכה מגלה את האור הגנוז.


* ברשימת המסעות שבפרשת מסעי, המסע העשרים וחמישה (25): "ויסעו ממתקה ויחנו '''בחשמונה'''" {{מקור|(במדבר לג, כט)}}, וזהו רמז ל[[חשמונאים]]. ואפשר להוסיף שאת שם החג "חנוכה" ניתן לחלק חנו-כ"ה, כלומר החניה ה-25 שהייתה כאמור בחשמונה.
* ברשימת המסעות שבפרשת מסעי, המסע העשרים וחמישה (25): "ויסעו ממתקה ויחנו '''בחשמונה'''" {{מקור|במדבר לג כט$במדבר לג, כט|כן}}, וזהו רמז ל[[חשמונאים]]. ואפשר להוסיף שאת שם החג "חנוכה" ניתן לחלק חנו-כ"ה, כלומר החניה ה-25 שהייתה כאמור בחשמונה.


* ב[[פרשת אמור]] התורה מונה את כל ה[[חג|חגים]] לפי סידרם ב[[לוח השנה]] החל מ[[חג הפסח]] וכלה בחג הסוכות. מיד לאחר מכן מופיע הציווי {{מקור|(ויקרא כד, א-ד)}}: "צו את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד. מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד, יערוך אותו אהרון מערב עד בוקר לפני ה' תמיד, חוקת עולם לדורותיכם. על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, לפני ה' תמיד".            - נשאלת השאלה: מה הקשר בין פרשיית החגים להדלקת הנרות?
* ב[[פרשת אמור]] התורה מונה את כל ה[[חג|חגים]] לפי סידרם ב[[לוח השנה]] החל מ[[חג הפסח]] וכלה בחג הסוכות. מיד לאחר מכן מופיע הציווי {{מקור|ויקרא כד ד$ויקרא כד, א-ד|כן}}: "צו את בני ישראל, וייקחו אליך שמן זית זך כתית למאור, להעלות נר תמיד. מחוץ לפרוכת העדות באוהל מועד, יערוך אותו אהרון מערב עד בוקר לפני ה' תמיד, חוקת עולם לדורותיכם. על המנורה הטהורה יערוך את הנרות, לפני ה' תמיד".            - נשאלת השאלה: מה הקשר בין פרשיית החגים להדלקת הנרות?
:אלא שרמז יש פה לחג החנוכה, בו מדליקים נרות לאחר חג הסוכות.
:אלא שרמז יש פה לחג החנוכה, בו מדליקים נרות לאחר חג הסוכות.