חנוכה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 52: | שורה 52: | ||
=== הלכות ומנהגי היום === | === הלכות ומנהגי היום === | ||
==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ==== סעודות שאוכלים בחנוכה ==== | ||
אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרפו א$שו"ע סי' תרפו סע' א}} {{מקור|ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה (- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרע א$שו"ע או"ח | אסור [[תענית|להתענות]] בחנוכה<ref>נחלקו הפוסקים {{מקור|(}}{{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרפו א$שו"ע סי' תרפו סע' א}} {{מקור|ומ"ב שם ס"ק א)}} אם מותר להתענות בערב חנוכה (- כד כסלו). ויש אומרים שיעשה סעודת [[סיום מסכת]] ואז יאכל {{מקור|(פסקי תשובות - סי' עתר הע' 1 - בשם שו"ת דברי משה סי' לז)}}.</ref> {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרע א$שו"ע או"ח סי' עתר סע' א|כן}} ואפילו [[תענית חלום]] או תענית [[יאר-צייט]] אין מתענים בו {{מקור|(רמ"א שם סעיף ג)}}. | ||
'''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרע$שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב|כן}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' להלן בכותר: אמירת הלל כביטוי שמחה.</ref> ושמחה רוחנית, לעומת ימי ה[[פורים]] שהייתה סכנה [[גשמיות|גשמית]], ולכן תקנו לבטא את השמחה ע"י אכילה ושתיה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ו)}}. | '''יש אומרים''' שאין מצוה בריבוי ה[[סעודה|סעודות]] {{מקור|שולחן ערוך אורח חיים תרע$שו"ע או"ח סי' תרע סעיף ב|כן}}, משום שבחנוכה הסכנה הייתה סכנה [[רוחניות|רוחנית]], ולכן תקנו את לבטא השמחה ע"י אמירת הלל<ref>ר' להלן בכותר: אמירת הלל כביטוי שמחה.</ref> ושמחה רוחנית, לעומת ימי ה[[פורים]] שהייתה סכנה [[גשמיות|גשמית]], ולכן תקנו לבטא את השמחה ע"י אכילה ושתיה {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ו)}}<ref>ב[http://www.etzion.org.il/dk/5767/1075acmal.html מאמר בעלון ישיבת הר עציון] הובאו הסברים נוספים לכך שבחנוכה ציון הנס ע"י הלל והודאה, ואילו בפורים ע"י סעודות ומשתה: | ||
'''(א)''' כאשר המקדש היה קיים - ה[[שמחה]] הייתה באה מאליה (ולכן [[נדב]] ו[[אביהוא]] [[עונש|נענשו]] מפני שניסו לקיים שמחה והשראת קדושה באופן מלאכותי ע"י שתיית [[יין]], ולא סמכו על קדושת בית המקדש שתאציל עליהם את ההשראה והשמחה). לכן, ב[[מגילת אסתר]], שסיפורה קרה בזמן ה[[גלות]] שלא היה כבר מקדש, היה צורך לשמוח שמחה יתרה באופן מלאכותי ע"י שתיית יין, לעומת זאת, בחנוכה, בית המקדש היה קיים, והוא שוחרר מידי היוונים, השמחה הייתה באה מאליה, וכל מה שנותר היה לקבוע להודות ולהלל לה' {{מקור|( בשם בעל "וידבר משה")}}. | |||
'''(ב)''' במגילת אסתר נכשלו [[חטא]] מסוים – המשתה אצל [[אחשוורוש]], כאשר [[חזרה בתשובה|חזרו בתשובה]] היו צריכים [[תיקון]] נקודתי למעשה שבו חוטאים, לכן נקבעו משתה ושמחה בטהרה כתיקון למשתה אחשוורוש. בחנוכה, לעומת זאת, היוונים רצו לעקור את הדת היהודית. אך הם פעלו בדרך ערמה: הם ידעו שאם הם יפנו באופן ישיר ליהודים – 'המירו את דתכם' – אף אחד לא יקשיב. לכן הם ניסו בתחילה לבטל מצוות שייחדו את היהודים, מצוות 'חוקיות' – שבת, מילה וקידוש החודש, שאין השכל מחייבן, בחשבם שע"י ביטול מצוות אלו יוכלו אח"כ להעבירם על דתם בנקל. אומר הרב דושינסקי, שהחילוק שהיוונים חילקו גרם לשרבוב דעות נפסדות לתוך עם ישראל, וגרם להרבה מאוד יהודים להמיר דתם. הנכון הוא שע"י לימוד נכון יתברר שכל המצוות הן 'חוקיות', מאת ה'. כפי שרש"י אומר: "אם בחוקותיי תלכו – שתהיו עמלים בתורה". ע"י חקירה ועיון בתורה יתברר לבסוף שכל המצוות 'חוקיות'. ה' עשה את הנס – כדי שישראל ישתחררו מדעות אלו, יחזרו בתשובה ויעמלו בתורה. לכן נקבעו ימים אלו דווקא להודות ולהלל לשמו הגדול ולעמול בתורה, כדי שיבואו לידי הכרה שכל המצוות מה' ואין להרהר אחריהן, אלא לעשותן ולקיימן. | |||
לפי דעתי, ניתן להציע פירוש נוסף .</ref>. | |||
'''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}. | '''ויש אומרים''' שיש קצת מצוה בריבוי הסעודות, משום שבאותן הימים הייתה [[חנוכת המזבח]] {{מקור|(רמ"א שם)}}, כלומר: סיום הכנת מלאכת ה[[משכן]], אף שהקמתו נדחתה ל[[ראש חודש ניסן|ר"ח]] [[ניסן]] {{מקור|(מ"ב שם ס"ק ז)}}. | ||