רבי חיים פלג'י (השני): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''רבי חיים פלאג'י''' (מכונה '''הבחי"ף'''- הרב חיים בן יעקב פלאגי') היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת ה[[אחרונים]]. מחבר ספרים פורה.  
'''רבי חיים פלאג'י''' (מכונה '''החבי"ף'''- הרב חיים בן יעקב פלאגי') היה מגדולי חכמי ספרד בתקופת ה[[אחרונים]]. מחבר ספרים פורה.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד באיזמיר שבטורקיה בי"ז ב[[טבת]] תקמ"ח לרבי יעקב פלאג'י, מחכמי ישיבת "בית יעקב בי רב" באיזמיר. אמו היתה בתו של רבי רפאל יוסף חזן (המכונה הרב החק"ל על שם פסרו חקרי לב), רבה של איזמיר וראש הישיבה, שעלה לא[[ארץ ישראל]] ונעשה ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]]. רבי חיים למד מפי סבו ומפי רבי יעקב גאטנייו. התחתן בסביבות שנת תקס"ז. בשנת תקע"ז הוסמך על ידי סבו לתואר "החכם השלם", והולבש על ידו בגלימה מיוחדת לחכמים. בשנת תקפ"ח, בהיותו בן ארבעים, נפטר אביו. לאחר פטירתו של אביו, קבל עליו משרת [[דיין]] באיזמיר וראש הישיבה, ובשנת תקצ"ג הוכתר ל[[אב בית דין]]. שנה לאחר מכן נפטרה אשתו, ולאחר שלוש שנים, בשנת תר"א, נישא בשנית לוידא נהמא. בשנת תרט"ו התמנה למשרת "הרב הכולל" (הרב הראשי) לאיזמיר, מינוי שואשר על ידי הסולטן. בזכות הסכמת הסולטן למינוי זה, התאפשר לו לנהל את הקהילה. כשהוחלף הסולטן, הורחבו סמכויותיו. הוא ייסד בית חולים יהודי באיזמיר, בסיעום של הנדבנים היהודים [[משה מונטיפיורי]] ו[[בנימין רוטשילד]]. הוא יסד [[כולל]] לאברכים מצוינים, על מנת שיוכלו ללמוד ללא טרדות פרנסה. הוא תקין תקנות לביצור וחיזוק החינוך, שמירת המצוות, רווחת התושבים והעניים ועוד. תקנה מעניינת שתקן היא שאסור להתמכר ל[[עישון]], מפני שבשבת המעשן מתענה בכך שאינו מעשן, ומפסיד את מצוות [[עונג שבת]]. פעמים רבות נחבר לשמש כ[[פשרה|בורר]] יחיד בויכוחים, מריבות וסכסוכים. יחד עם פעילותו הצביורית, היה מגדולי המשיבים ב[[הלכה]], וענה תשובות לכל רחבי העולם היהודי- האשכנזי והספרדי. בין השאר התכתב עם [[המלבי"ם]], רבי אפרים זלמן מרגליות מברוד, [[מהר"ם פדובה]] מבריסק, [[מהר"ץ חיות]] ועוד. היה נוהג לומר "[[לשם יחוד]]" לפני כתיבת תשובה, פסק דין ובירור הלכתי, וכן נהג לומר כל [[ערב שבת]] תפילה מיוחדת שלא יצטרכו לחלל את השבת בגלל [[פיקוח נפש]].  
נולד באיזמיר שבטורקיה בי"ז ב[[טבת]] תקמ"ח לרבי יעקב פלאג'י, מחכמי ישיבת "בית יעקב בי רב" באיזמיר. אמו היתה בתו של רבי רפאל יוסף חזן (המכונה הרב החק"ל על שם פסרו חקרי לב), רבה של איזמיר וראש הישיבה, שעלה לא[[ארץ ישראל]] ונעשה ל[[הראשון לציון|ראשון לציון]]. רבי חיים למד מפי סבו ומפי רבי יעקב גאטנייו. התחתן בסביבות שנת תקס"ז. בשנת תקע"ז הוסמך על ידי סבו לתואר "החכם השלם", והולבש על ידו בגלימה מיוחדת לחכמים. בשנת תקפ"ח, בהיותו בן ארבעים, נפטר אביו. לאחר פטירתו של אביו, קבל עליו משרת [[דיין]] באיזמיר וראש הישיבה, ובשנת תקצ"ג הוכתר ל[[אב בית דין]]. שנה לאחר מכן נפטרה אשתו, ולאחר שלוש שנים, בשנת תר"א, נישא בשנית לוידא נהמא. בשנת תרט"ו התמנה למשרת "הרב הכולל" (הרב הראשי) לאיזמיר, מינוי שואשר על ידי הסולטן. בזכות הסכמת הסולטן למינוי זה, התאפשר לו לנהל את הקהילה. כשהוחלף הסולטן, הורחבו סמכויותיו. הוא ייסד בית חולים יהודי באיזמיר, בסיעום של הנדבנים היהודים [[משה מונטיפיורי]] ו[[בנימין רוטשילד]]. הוא יסד [[כולל]] לאברכים מצוינים, על מנת שיוכלו ללמוד ללא טרדות פרנסה. הוא תקין תקנות לביצור וחיזוק החינוך, שמירת המצוות, רווחת התושבים והעניים ועוד. תקנה מעניינת שתקן היא שאסור להתמכר ל[[עישון]], מפני שבשבת המעשן מתענה בכך שאינו מעשן, ומפסיד את מצוות [[עונג שבת]]. פעמים רבות נחבר לשמש כ[[פשרה|בורר]] יחיד בויכוחים, מריבות וסכסוכים. יחד עם פעילותו הצביורית, היה מגדולי המשיבים ב[[הלכה]], וענה תשובות לכל רחבי העולם היהודי- האשכנזי והספרדי. בין השאר התכתב עם [[המלבי"ם]], רבי אפרים זלמן מרגליות מברוד, [[מהר"ם פדובה]] מבריסק, [[מהר"ץ חיות]] ועוד. היה נוהג לומר "[[לשם יחוד]]" לפני כתיבת תשובה, פסק דין ובירור הלכתי, וכן נהג לומר כל [[ערב שבת]] תפילה מיוחדת שלא יצטרכו לחלל את השבת בגלל [[פיקוח נפש]].