פרשת כי תבוא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
דניאל ונטורה (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
==אבנים גדולות ואבנים שלמות== | ==אבנים גדולות ואבנים שלמות== | ||
הרב אמנון בזק בגיליון פרשת השבוע | הרב אמנון בזק בגיליון פרשת השבוע [http://zomet.org.il/?CategoryID=160&MadorID=12 שבת בשבתו] עוסק בשתי מערכות אבנים שעל בני ישראל להקים בהר עיבל, עם כניסתם לארץ. | ||
* על הקמת המערכת הראשונה, שנועדה לכתיבת דברי התורה על האבנים נאמר:" וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ '''אֲבָנִים גְּדֹלוֹת''', וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ: " {{מקור|(שם, כ"ז,ב'-ג')}}. | * על הקמת המערכת הראשונה, שנועדה לכתיבת דברי התורה על האבנים נאמר:" וְהָיָה, בַּיּוֹם אֲשֶׁר תַּעַבְרוּ אֶת-הַיַּרְדֵּן, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-ה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ וַהֲקֵמֹתָ לְךָ '''אֲבָנִים גְּדֹלוֹת''', וְשַׂדְתָּ אֹתָם בַּשִּׂיד. וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן, אֶת-כָּל-דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ: " {{מקור|(שם, כ"ז,ב'-ג')}}. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
וייתכן, שבאופן סמלי התורה משתמשת בתיאורים שונים לשתי המערכות: האבנים שעליהם ייכתבו דברי התורה הן "אבנים גדולות", המבטאות בהקשרים אחרים במקרא את מידת היראה, כגון - " וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה -וַיָּמֻתוּ" {{מקור|(יהושע י,יא)}]. לעומת זאת, אבני המזבח הן "אבנים שלמות", שלא הונף עליהן ברזל (כז,ה), שעליהן מקריבים שלמים, ובכך יש ביטוי למידות השלמות והשלום. | וייתכן, שבאופן סמלי התורה משתמשת בתיאורים שונים לשתי המערכות: האבנים שעליהם ייכתבו דברי התורה הן "אבנים גדולות", המבטאות בהקשרים אחרים במקרא את מידת היראה, כגון - " וַה' הִשְׁלִיךְ עֲלֵיהֶם אֲבָנִים גְּדֹלוֹת מִן-הַשָּׁמַיִם עַד-עֲזֵקָה -וַיָּמֻתוּ" {{מקור|(יהושע י,יא)}]. לעומת זאת, אבני המזבח הן "אבנים שלמות", שלא הונף עליהן ברזל (כז,ה), שעליהן מקריבים שלמים, ובכך יש ביטוי למידות השלמות והשלום. | ||
==לשם מה בריתות נוספות== | |||
הרב אביגדור הלוי נבנצאל, בשיחתו לפרשה בשנת תשס"ז דן בנושא: ברכת הזכרומות - משקלפ העצום של מעשי אדם". והוא שואל, מדוע יש צורך בברית נוספת עם עם ישראל בהר גריזים והר עיבל, האם לא די בברית בהר חורב. תשובתו היא להדגשי שבני ישראל מקבלים את הארץ רק בתנאי שישמרו בה תורה ומצות. | |||
בשיחה אחרת הוא מוסיף שלא די היה בברית הזאת. גם [[יהושע בן-נון]] אחרי 24 שנה כורת שוב ברית עם העם. ובפרשה הבאה, אנו מצויים על מוות הקהל, כל שבע שנים, אף היא מנין איזכור לברית. יוצרא מכאן שתפקיד הבריתי הוא לשמש תזכורות לעם ישראל. | |||