הרב ישראל וועלץ: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "'''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו. ==ת...")
 
שורה 1: שורה 1:
'''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו.  
'''הרב ישראל וועלץ''' היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון ספור]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ</ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]], והתפרסם בה כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בי"ז ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.  
נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל [[רבי יוסף לייב סופר]] מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו [[רבי עקיבא סופר]] מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד [[מלחמת העולם הראשונה]]. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו<ref>בהם הרב ישכר שלמה טייכטל (משנה שכיר), [[רבי שמעון סופר]] מערלוי, ר' עקיבא סופר מפרשבורג (דעת סופר), [[רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאטש]] (מנחת אלעזר), רבי יוסף לייב סופר מפאקש, [[רבי שמעון גרינפלד]] (מהרש"ג), [[הרב ישעיה זילברשטיין]] מוויצן (מעשי למלך), [[רבי אברהם שמואל בנימין סופר (חשב סופר)]], [[רבי יוסף צבי דושינסקי]] (מהרי"ץ), [[רבי מרדכי וינקלר]] ועוד).</ref>. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת ה[[שואה]], הסתתר בביתו [[הרב ישכר שלמה טייכטל]]<ref>ע"פ מסורת העוברת במשפחתו של הרב וועלץ</ref>,ויתכן כי שם נכתב ספרו "[[אם הבנים שמחה]]"<ref>הרב טייכטל אף מזכיר בספרו חידושים ששמע מהרב וועלץ</ref>. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב ב[[ירושלים]], והתפרסם בה כ[[פוסק]] ומו"צ. נפטר בי"ז ב[[חשוון]] תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
 
==משפחתו==
==משפחתו==
*בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה מאשים את הנהגת "אגדות ישראל", שבמאבקה נגד העליה לארץ גרמה עשתה מחדלים רבים, ומביע תמיכה בהתיישבות מעשית בא"י (באווירה חרדית). הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה.   
*בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'<ref>אורתודוכסיה</ref> ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה מאשים את הנהגת "אגדות ישראל", שבמאבקה נגד העליה לארץ גרמה עשתה מחדלים רבים, ומביע תמיכה בהתיישבות מעשית בא"י (באווירה חרדית). הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה.