בלעם בן בעור: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(הוספות רבות)
שורה 1: שורה 1:
'''בלעם בן בעור''' היה נביא בתקופת יציאת מצרים, ואחד הגויים הבודדים שזכו לנבואה. בלעם נשכר על ידי [[בלק בן ציפור]] על מנת לקלל את ישראל, כמתואר ב[[פרשת בלק]].
'''בלעם בן בעור''' היה נביא בתקופת [[יציאת מצרים]], ואחד הגויים הבודדים שזכו ל[[נבואה]]. בלעם נשכר על ידי [[בלק בן ציפור]] על מנת לקלל את ישראל, כמתואר ב[[פרשת בלק]].


==הסיפור בתורה==
==הסיפור במקרא וב[[תורה שבעל פה]]==
הסיפור התרחש בשנת הארבעים במדבר, לקראת הכניסה לארץ: בלק בן ציפור, מלך מואב, נבהל מכך שבני ישראל חנו בגבולו, ולכן קרא לבלעם בן בעור שיקלל את ישראל, כיון שהיה ידוע שקללותיו וברכותיו מתקיימות. בהתחלה ה' לא הרשה לבלעם ללכת - "'''לא תאור את העם כי ברוך הוא'''", אך לאחר שבאו שוב, וניכר היה שבלעם רוצה ללכת, הרשה לו הקב"ה - בתנאי שבלעם יאמר רק מה שיורה לו הקבלומר.
בלעם היה מיועציו של פרעה, יחד עם [[איוב]], [[יתרו]] ובלעם. בלעם יעץ לפרעה לשעבד את ישראל, איוב שתק, ויתרו התנגד וגורש ממצרים. כתוצאה מכך, נהרג בלעם בחרב, על  איוב באו יסורים - ויתרו זכה שבתו תנשא למשה<ref>[[תלמוד]] [[מסכת סוטה]] דף יד ע"א</ref>.
 
ואולם אח"כ בלעם התגורר בעיר פתור, בארם נהרים<ref>ריש פרשת בלק, וב[[ספר דברים]] כג ה</ref>.
 
אחר שעם ישראל יצאו ממצרים, בשנת הארבעים במדבר (אחרי שעם ישראל כיבשו את [[האמורי]], בטרם כניסתם לארץ), בלק בן ציפור, מלך מואב, חשש מכך שבני ישראל חנו בגבולו.
 
בלק הכיר את בלעם כאיש שקללותיו מתקיימות, ועל כן שלח אליו שרים לבקש שיקלל את אויביו, והבטיח עבור זה הון רב. בלעם ביקש לישון לילה אחת לפני ההחלטה, כדי לקבל מסר מהאלקים אם יצליח במשימה זו. בחלומו אמר לו אלקים שלא יילך עמם, כי האלקים לא חפץ שיקלל את ישראל. בלעם הודיע לשרי מואב שהאלקים לא מוכן שילך עמהם, אך לא גילה להם את הסיבה האמיתית למניעתו אלא אמר להם שהאלקים אינו מרוצה שילך עם שרים כאלו שאינם מכובדים מספיק<ref>רש"י במדבר כב יג</ref>. בלק שלח לו שרים מכובדים יותר, ובלעם שוב ניגש לישון כדי לקבל מסר אלוקי. כיון שבלעם התעקש ללכת למרות שכבר הובהר לו שאין רצון האלקים בכך, לפי ההנהגה האלקית במקרה כזה יש לתת לאדם להכשל<ref>פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) במדבר פרשת שלח לך דף קה' ע"א, וכך נאמר שם: "בא ליטמא פותחין לו כענין שאמר יחזקאל (יחזקאל יד) (אנכי) [אני ה'] פתיתי את הנביא ההוא ואומר (שם ג) ונתתי מכשול לפניך ללמדך שאין מוליכין את האדם אלא בדרך שהוא רוצה". ע"כ.</ref>, ולכן אמר לו האלקים שיכול ללכת, אך הוסיף האלקים להזהירו כי גם אם ילך לא יצליח לקלל את ישראל<ref>רש"י שם פסוק כ דואך</ref>.


בדרך, כשבלעם רוכב על אתונו, נעמד מלאך בדרך, וחסם את דרכם. האתון ראתה את המלאך, אך בלעם לא, וכשהאתון סטתה מהדרך על מנת לבצע עיקוף, הכה אותה בלעם. בפעם הבאה שראתה האתון את המלאך היא עברה צמוד לקיר, ובלעם, שרגלו נמחצה, הכה אותה שוב. בפעם השלישית האתון התיישבה תחתיה ולא זזה, ובלעם הכה אותה בשלישית, ואז היה נס: ה' פתח את פי האתון, שנזפה בבלעם על שהכה אותה. כאן ראה פתאום בלעם את המלאך, והתנצל, והבטיח שוב שאת אשר יאמר לו ה' לומר - יאמר.
בדרך, כשבלעם רוכב על אתונו, נעמד מלאך בדרך, וחסם את דרכם. האתון ראתה את המלאך, אך בלעם לא, וכשהאתון סטתה מהדרך על מנת לבצע עיקוף, הכה אותה בלעם. בפעם הבאה שראתה האתון את המלאך היא עברה צמוד לקיר, ובלעם, שרגלו נמחצה, הכה אותה שוב. בפעם השלישית האתון התיישבה תחתיה ולא זזה, ובלעם הכה אותה בשלישית, ואז היה נס: ה' פתח את פי האתון, שנזפה בבלעם על שהכה אותה. כאן ראה פתאום בלעם את המלאך, והתנצל, והבטיח שוב שאת אשר יאמר לו ה' לומר - יאמר.
שורה 24: שורה 30:


חז"ל מסבירים על כוחותיו של בלעם: יש רגע אחד ביום, בו הקב"ה כועס על עובדי ע"ז. בלעם ידע לכוון לרגע הזה, והיה מקלל אנשים באותו רגע, מה שהיה פוגע בהם אנושות, כי כשהקב"ה כועס, כביכול, הוא שומע לקללתו ונפרע מהם (ברכות ז,ב).
חז"ל מסבירים על כוחותיו של בלעם: יש רגע אחד ביום, בו הקב"ה כועס על עובדי ע"ז. בלעם ידע לכוון לרגע הזה, והיה מקלל אנשים באותו רגע, מה שהיה פוגע בהם אנושות, כי כשהקב"ה כועס, כביכול, הוא שומע לקללתו ונפרע מהם (ברכות ז,ב).
==[[נבואה|נבואתו]]==
אמרו [[חז"ל]] [[בלעם בן בעור]] היה בגדר "נביא"<ref>פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) דברים פרשת וזאת הברכה דף סח עמוד א</ref>, ומסביר רש"י<ref>במדבר פרק כב פסוק ה</ref> שאע"פ שבלעם היה [[רשע]] ולא ראוי לנבואה, האלוקים העניק לו נבואה כדי שלא יהיה פתחון פה לאומות העולם לומר אילו היו לנו נביאים חזרנו למוטב.
ואולם לאחר זמן, איבד בלעם את כחו להנבאות<ref>[[מסכת סנהדרין]] דף קו עמוד א</ref>.
==בלעם בן בעור במקורות חוץ-מקראיים==
להלן תמצית מאמרו של ד"ר ברוך אברהם לוין מאוניברסיטת ניו יורק 'כתובות בלעם מדיר עלא' בכתב העת קדמוניות<ref>110, (1995), עמ' 90–96. ומובא במאמר של י. סעד [http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7852 עיונים בממצאים ארכיאולוגיים מול תורת ישראל].</ref>.
בשנת 1967 משלחת הולנדית בראשות הארכיאולוג ה.פראנקן ערכו חפירות בתל דיר עלא (Deir Alla) שבעמק הירדן, כ- 8 ק"מ ממזרח לירדן ומצפון לנחל יבוק. בחפירות נחשפה כתובות על טיח, ובה שני טקסטים. בטקסט הראשון, אישיות בשם '''בלעם בר-בער''' [=בלעם בן בעור] שמנבא נבואות של זעם ופורענות.
הכתובות פורסמו בשנת 1976 על ידי החוקרים הופטייזר וואן-דו-קוי מאוניברסיטת ליידן שבהולנד. בפרסום הראשוני קבע החוקר הופטייזר כי לשון הכתובות הנה ארמית. לאחר בדיקות חוזרות הסכימו רוב החוקרים כי שפת הכתובות קרובה יותר למואבית. להלן פירוט התוכן של שני הטקסטים:
*'''הטקסט הראשון''': בלעם מספר לבני משפחתו ולראשי הקהל סיפור מורכב אשר תמציתו: אסון המתקרב על הארץ ויושביה. הכתובת מתארת אות מאגי מאותות השמים בכוכב נוגה, ובלעם מבקש לפרש את האותות. [והשווה לנאמר בירמיהו <ref>פרק י פסוק ב.</ref>: "כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ, וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ, כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". ו[[במדרש]] [[במדבר רבה]]<ref>בלק פרשה כ אות ז</ref> מובא שבלעם וברק היו חוזים בכוכבים ועפ"ז מנבאים עתידות]. אין אפשרות דעת אם אותו אסון הינו אסון טבע או מלחמה, כיוון שהשורות האחרונות בטקסט הראשון לא שרדו.
*'''הטקסט השני''': מצב השתמרותו של הטקסט השני גרוע בהרבה מקודמו, עם זאת ניתן להבין שמדובר בתיאור דרמטי על אדם בלתי מזוהה (יתכן בלעם עצמו) שעליו נגזר שלא ישמיע עוד מוצא שפתיו תוך השמעת קללות כפי שעשה עד עתה [והשווה למסופר במקרא<ref>[[ספר במדבר]] פרק כד פסוק יג</ref> שבסוף בלעם הודה שהאלקים מנע ממנו את האפשרות להוציא מפיו קללות, ו[[חז"ל]]<ref>[[ילקוט שמעוני]] תורה פרשת בלק רמז תשע"א</ref> מציינים שאחרי נסיונו האחרון לקלל (שנהפך לברכה), איבד לתמיד את יכולתו הנבואית].
==מצות הזכירה==
ב[[מיכה]]<ref>פרק ו פסוק ה</ref> נאמר:
עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'.
וזו אחת מה[[עשר זכירות]].
==תלמידיו של בלעם==
ב[[משנה]] ב[[מסכת אבות]]<ref>פרק ה משנה יט</ref> נאמר:
:"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו - מתלמידיו של אברהם אבינו, ושלשה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה ורוח נמוכה ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה ורוח גבוה ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא שנאמר<ref>משלי ח.</ref> להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא, אבל תלמידיו של בלעם הרשע יורשין גיהנם ויורדין לבאר שחת שנאמר<ref>תהלים נה.</ref> ואתה אלהים תורידם לבאר שחת אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם ואני אבטח בך".
==ראו גם==
*[[פרשת בלק]]
*[[פרשת פנחס]]


יש מדרש, שבלעם הוא שיעץ ל[[פרעה]] לשעבד את ישראל: על פי המדרש, לפרעה היו שלושה יועצים - [[איוב]], [[יתרו]] ובלעם. בלעם יעץ לפרעה לשעבד את ישראל, איוב שתק, ויתרו התנגד וגורש ממצרים. כתוצאה מכך, נהרג בלעם בחרב, על  איוב באו יסורים - ויתרו זכה שבתו תנשא למשה.
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hidabroot.org/MediaDetail.asp?MediaID=10663 בלעם: רוחניות מדומה], הרצאת וידיאו.


{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה: תנ"ך]]
[[קטגוריה: תורה]]
[[קטגוריה:נביאים]]
[[קטגוריה:נביאים]]
[[קטגוריה:אויבי עם ישראל]]
[[קטגוריה:אויבי עם ישראל]]