רבקה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:


וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד, ויביאה יצחק האהלה.
וכיון שראה אותה שהיא עושה כמעשה אמו קוצה חלתה בטהרה וקוצה עיסתה בטהרה מיד, ויביאה יצחק האהלה.
==למי הברכה==
קיימת מחלוקת בין רבקה ליצחק בשאלה מי ראוי הממשיך של משפחת "אבות האומה העברית": יצחק  מעדיף את עשו, ורבקה, לעומתו, מעדיפה את יעקב. אם רבקה צודקת באבחנה שלה , הרי יצחק טועה, ולהיפך.
פרופ' נתן אביעזר, מהמחלקה לפיזיקה, מאוניברסיטה בר אין ניסה לברר את יסודות המחלוקת בין יצחק לרבקה על פי פשוטו של מקרא במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/toldot/peze.pdf ויאהב יצחק את עשו... ורבקה אֹהבת את יעקב].
לדעתו, קל להבין את עמדתה של רבקה : "יעקב - איש תם, יושב אוהלים, ממשיך במסורת אברהם אבינו, צדיק מושלם". לעומת זאת, קשה להבין את החלטת יצחק להעביר את הברכה דווקא לעשו: "איש יודע ציד, איש שדה,
ראוי לציין כי אין שום דיון בנושא בין יצחק ובין רבקה. הנצי"ב, בפירושו לתורה "העמק דבר" (כד:סה), מתאר את מערכת היחסים ביניהם כחסרת תקשורת אמתית "ולא הייתה [רבקה] עם יצחק כמו שרה עם אברהם ורחל עם יעקב, אשר בהיות להם איזה קפידא עליהם, לא בושו לדבר, מה שאין כן רבקה". למעשה, שיחות בין רבקה ליצחק לא מוזכרות בתורה כלל, חוץ משיחה קצרה אחת (כ"ז:מ"ו) שבה רבקה אומרת ליצחק דבר שאינו משקף את כל האמת.
רבקה מבצעת את תכניתה בצורה מבריקה. היא קוראת ליעקב, משכנעת אותו להצטרף לתכנית, מכינה מטעמים, מלבישה את יעקב בעור גדיי עזים ובגדי החמודות של עשו, ושולחת אותו ליצחק העיוור לקבל את ברכתו. יעקב נכנע לחלוטין לאמו. מעמד מסירת הברכה ליעקב כבר הסתיים בעוד עשו עדיין מסתובב בשדה לחפש אחר ציד. לא היה לעשו שום סיכוי נגד רבקה ותכניתה. הברכה ניתנה ליעקב, ועשו נותר חסר כול.
נתן אביעזרי מביע את דעתו: רבקה נענשה. כתוצאה ממעשה המרמה  האדם הקרוב ביותר אליה היה בנה יעקב נאלץ יעקב לעזוב את הבית ולא חזר לפני מותה. למרות תקוותה של רבקה: "וישבת עמו (עם לבן) ימים אחדים עד אשר תשוב חמת אחיך" (כ"ז:מ"ד), לא כך קרה. כתוצאה ישירה מהתרמית לא שבה רבקה לראות את בנה יעקב, האהוב עליה כל-כך.
"לסיום, נזכיר סימן נוסף בפסוקים הרומז על רוגזו של הקב"ה כלפי רבקה. אחרי פרשת הרמאות רבקה נעלמת מדפי ההיסטוריה התורנית, בניגוד לכל האימהות והאבות האחרים. אפילו מיתתה של רבקה אינה נזכרת, והעדר אזכור כלשהו בדבר מותה מודגש בתורה בצורה מעניינת ביותר. כאשר נפטרה המינקת שלה (דבורה), מקדישה לכך התורה פסוק שלם: "ותמת דבֹרה מינקת רבקה ותקבר" (לה:ח). לקורא אין שום עניין בדבורה, שאינה מוזכרת לפני-כן ואינה מוזכרת אחרי-כן. מטרת התורה להגיד לנו, על דרך הניגוד, שאת מיתת הגברת (רבקה) אין מזכירים, אבל את מיתת המינקת (דבורה) כן מזכירים."






[[קטגוריה:דורו של יצחק]]
[[קטגוריה:דורו של יצחק]]