איסור משכב זכר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
== האיסור ==
== האיסור ==
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|א|ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{רמב"ם1||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טו|י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref>
איסור זה מסווג כ[[מצוות לא תעשה]]. מניינו ב[[תרי"ג|תרי"ג המצוות]] הוא [[מצווה]] ר"ט לפי מניין [[ספר החינוך]], וה[[מצוות לא תעשה|לאו]] ה-ש"נ ל[[משנה תורה|מניין הרמב"ם]]. על פי ה[[הלכה]] ב[[תורה שבעל פה]], העונש לעובר על איסור זה ב[[מזיד]] בפני שני [[עדים]] ולאחר ש[[התראה|התרו]] בו הוא [[מיתת בית דין]] ב[[סקילה]],<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|א|ד}};שם ,שם, [[s:רמב"ם הלכות איסורי ביאה א יד|הלכה יד]]; שם, {{רמב"ם1||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טו|י}}.</ref> והעובר ב[[שוגג]] חיב [[חטאת]].<ref>שם, {{רמב"ם1||הלכות שגגות|א|ד}}.</ref>
===דיני המצווה===
איסור ה[[תורה]] לשכב "אֶת זָכָר" "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" מפורש כאיסור על יחסי מין  בין שני גברים, מה שמגדיר [[רש"י]]: "מכניס כמכחול בשפופרת".<ref>[[s:קטע:רש"י על ויקרא כ יג|פירוש רש"י על ויקרא כ יג]]. המקור ב{{בבלי|בבא מציעא|צא|א}}.</ref> יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים אסורים משום [[שפיכת זרע לבטלה]].
[[חז"ל]] הוסיפו סייגים נוספים לאיסור זה, במטרה "להרחיק את האדם מן העבירה", לדוגמה: האיסור על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.‏‏<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כד|א}}: {{ציטוטון|וגדולי החכמים היו מרחקין הבהמה, כדי שלא יתייחדו עמה. ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.}}‏</ref>
יחסי מין בין שתי נשים אינם נחשבים על פי ה[[הלכה]] כ[[יחסי אישות |ביאה]],<ref>כמו שכותב ה[[רמב"ם]] ב[[משנה תורה]], הלכות איסורי ביאה, פרק כא, הלכה ח: שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.</ref> ממילא קיום יחסי מין לסביים (בין שתי נשים) לא נאסר במפורש ב[[תורה]]. ב[[תלמוד הבבלי]]<ref>{{בבלי1|יבמות|עו|א}} ו{{בבלי1|שבת|סה|א}}.</ref> יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",<ref>וב{{ירושלמי|גיטין|ח|ח}}, הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".</ref> והם מוגדרים על ידי [[רב הונא]] כ"זְנוּת",<ref>ובשל כך לדעת [[רב הונא]] אישה הנוהגת כך פסולה ל[[כהונה]].</ref> ועל ידי [[רבא]] כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות ה[[ספרא]] פסקו ה[[רמב"ם]]<ref>{{רמב"ם||איסורי ביאה|כא|ח}}.</ref> וה[[שולחן ערוך]]<ref>{{שולחן ערוך|אבן העזר|כ|ב}}.</ref> שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",<ref>{{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה (נישואיים חד-מיניים) ואישה נישאת לשני אנשים (פוליאנדריה) ,<ref>[[ספרא]] על {{תנ"ך|ויקרא|יח|ג}}.</ref> ונחלקו ה[[פוסקים]] אם איסור זה הוא מהתורה ממש<ref>הרמב"ם וספר הלבוש, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (והוא [[לאו שבכללות]]), או שאינו אלא איסור דרבנן<ref>הבנת הפרישה בדעת הטור, [[אבן העזר]], סימן כ, סעיף ב.</ref> (ואיסור התורה הוא רק באישה הנישאת לשני אנשים).


== ייחוד בין גברים ==
== ייחוד בין גברים ==