באר שבע: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 62: שורה 62:


==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==
==זמן קריאת המגילה בבאר שבע==
===השאלה==
===השאלה===
שאלה התעוררה אודות זמן [[קריאת מגילה]] בבאר שבע. השאלה תלויה בשתי שאלות יסוד:  
שאלה התעוררה אודות זמן [[קריאת מגילה]] בבאר שבע. השאלה תלויה בשתי שאלות יסוד:  


שורה 78: שורה 78:
אחד מרבני ישיבת בית מוריה בעיר, הרב שמואל דביר, טען בספרו "פורים בבאר שבע" כי יש לקרוא את המגילה בעיר רק בי"ד באדר. לפסיקתו הצטרפו [[הרב אליהו בקשי דורון]]<ref>שאמר שהרוצה לקרוא בט"ו יעשה זאת בצנעה, כדי לא לפגוע בקוראים בי"ד בלבד.</ref>, [[הרב יעקב אריאל]] ו[[הרב שמואל אליהו]] בשם אביו [[הרב מרדכי אליהו]]. גם הרב עובדיה יוסף ציין במכתבו שהקריאה בט"ו באדר היא מ[[מידת חסידות]] בלבד. יסוד סברתו של הרב דביר הוא, שבאר שבע המקראית לא היתה בודאות עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, וכן על כך שלא ניתן לסמוך על שימור השם בערבית, ומנהג רוב הציבור בבאר שבע לקרוא בי"ד באדר בלבד יוכיח על כך, ואין לשנות מן המנהג מספק. לדעתו, הנוהגים לקרוא גם בט"ו בניגוד למנהג המקובל הינו בעייתי, וגובל באיסורי "[[לא תתגודדו]]" ו"[[בל תוסיף]]".
אחד מרבני ישיבת בית מוריה בעיר, הרב שמואל דביר, טען בספרו "פורים בבאר שבע" כי יש לקרוא את המגילה בעיר רק בי"ד באדר. לפסיקתו הצטרפו [[הרב אליהו בקשי דורון]]<ref>שאמר שהרוצה לקרוא בט"ו יעשה זאת בצנעה, כדי לא לפגוע בקוראים בי"ד בלבד.</ref>, [[הרב יעקב אריאל]] ו[[הרב שמואל אליהו]] בשם אביו [[הרב מרדכי אליהו]]. גם הרב עובדיה יוסף ציין במכתבו שהקריאה בט"ו באדר היא מ[[מידת חסידות]] בלבד. יסוד סברתו של הרב דביר הוא, שבאר שבע המקראית לא היתה בודאות עיר מוקפת חומה בימות יהושע בן נון, וכן על כך שלא ניתן לסמוך על שימור השם בערבית, ומנהג רוב הציבור בבאר שבע לקרוא בי"ד באדר בלבד יוכיח על כך, ואין לשנות מן המנהג מספק. לדעתו, הנוהגים לקרוא גם בט"ו בניגוד למנהג המקובל הינו בעייתי, וגובל באיסורי "[[לא תתגודדו]]" ו"[[בל תוסיף]]".


כאמור, המנהג הרווח ברוב מוחלט של הקהילות בעיר הוא לקרוא את המגילה בי"ד באדר בלבד.  
כאמור, המנהג הרווח ברוב מוחלט של הקהילות בעיר הוא לקרוא את המגילה בי"ד באדר בלבד.


==לקריאה נוספת==  
==לקריאה נוספת==