היישוב היהודי בחברון: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 48: שורה 48:
לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.
לאחר חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי [[פרופסור בן-ציון טבגר]], תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]]. הוא התיישב באתר והחל בחשיפת השרידים. אלה שוקמו ובית הכנסת חידש את פעילותו. [[הרב משה לוינגר]], רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.


==פועלו של בן ציון טבגר==
לבית הכנסת הוחזרו ספרי תורה עתיקים שנלקחו ממנו לירושלים לאחר הטבח בתרפ"ט.
 
אחרי חידוש היישוב היהודי בחברון, שרידי בית הכנסת נחשפו על ידי פרופסור בן-ציון טבגר, תושב [[קרית ארבע]] שעלה מ[[ברית המועצות]] ‏‏<ref>‏ביוזמתו שוקם גם בית הקברות העתיק של חברון‏</ref>. נועם ארנון, ממתיישבי בייושב היהודי בחברון מביא את סיפור השיקום:"בשנת 1971  מבקר עולה חדש  מברית המועצות בשם פרופ' בן-ציון טבגר ז"ל  בעיר האבות. המדריך, חיים מגני, מתעכב ליד דיר עיזים, ומספר שבמקום הזה היה פעם בית כנסת מפואר ע"ש אברהם אבינו, שנחרב וחולל. פרופ' טבגר בטוח שהבעיה היא בהבנת העברית שלו: עיזים מהלכות ומטילות את גלליהן במקום שהיה בית תפילה במשך 400 שנה?! והשלטון היהודי עומד מנגד ומושך בכתפיו?
 
מכיוון שהפרופסור לפיזיקה לא מקבל תשובה שמניחה את דעתו, הוא נוטש את עיסוקיו, קונה טוריה ודלי, עולה על תל גללי העיזים ומתחיל לנקות את השטח. לא חולף זמן רב ומתנדבים ? בתוכם גם נעם ארנון ? מצטרפים אל פרופ' טבגר. לא חולף זמן רב וגם המשטרה מצטרפת. לא כדי לסייע, אלא כדי לעצור את המתנדבים בעוון הסגת גבול. השטח אמנם נמצא בבעלות של הממשל, אבל הוא השכיר זאת לבעל הדיר הערבי. ועל הסדר הטוב יש לשמור. טבגר וחבריו נעצרים, משוחררים בערבות, חוזרים לזירת הפשע, ושוב נעצרים. וחוזר חלילה.
 
"נדפוק את הראש בקיר ובסוף הוא יישבר", אמר ב"צ טבגר באחד המעצרים. ובאמת בשלב מסוים נכנעו ראש הממשלה רבין ושר הביטחון פרס והתירו להם לפנות את גלי הטינופת מהמקום. בראש השנה 1977  מספר ארנון, התקיימה באתר המשוקם תפילה ראשונה. 48 שנים לאחר חורבן בית הכנסת. ואולם בשבת שלאחר מכן קיבלו החיילים הוראה מגבוה ? לסלק את המתפללים. 4 שנים, משחזר ארנון, הגענו להתפלל במקום והחיילים פינו אותנו לקול צהלת התושבים הערבים. רק לאחר רצח בחורי הישיבה בבית הדסה, בשנת 1981, קיבלה הממשלה החלטה להקים את היישוב היהודי בחברון. עתה הותר לבנות על שרידי בית הכנסת את המבנה המשוחזר החדש.
 
[[הרב משה לוינגר]] נסע לניו-יורק וגייס מג'ו נקש ('ג'ורדש') 50 אלף דולר. האדריכל טנאי והקבלן זליגר ניצחו על המלאכה. בחנוכת הבית הוחזרו לבית הכנסת המשוקם ספרי התורה העתיקים, שנדדו למעלה מיובל שנים קודם לכן לירושלים. " <ref>[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/2103מקור]</ref>
 
 
הרב משה לוינגר, רבה של חברון העברית, הגר בקרבת מקום לבית הכנסת - בשכונת אברהם אבינו - קבע כי בבית הכנסת ייתפללו לפי המנהג המקורי, אף שאין הוא רווח בין תושבי השכונה היום.
 


== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==