פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר סח ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
א. משמע מ'''הרמב"ם, הטור והרמ"א''' שנאמן אע"פ שמקיימה, אולם '''התוס''''<ref>י,א ד"ה חזקה</ref> '''והש"ג''' כתבו שאם מקיימה אינו נאמן שהרי בטלה חזקת "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה". '''הד"מ''' כתב שנחלקו<ref>וביאר הב"ש את דעת הרמב"ם שנאמן אע"פ שאין חזקה במקרה זה, שבשביל רווח של מנה לא חוששים שישקר.</ref> ואילו '''הח"מ''' יישבם שהרמב"ם עסק באשה שנתרצית לכך והוי כאילו מודה לדבריו שהיתה בעולה. | א. משמע מ'''הרמב"ם, הטור והרמ"א''' שנאמן אע"פ שמקיימה, אולם '''התוס''''<ref>י,א ד"ה חזקה</ref> '''והש"ג''' כתבו שאם מקיימה אינו נאמן שהרי בטלה חזקת "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה". '''הד"מ''' כתב שנחלקו<ref>וביאר הב"ש את דעת הרמב"ם שנאמן אע"פ שאין חזקה במקרה זה, שבשביל רווח של מנה לא חוששים שישקר.</ref> ואילו '''הח"מ''' יישבם שהרמב"ם עסק באשה שנתרצית לכך והוי כאילו מודה לדבריו שהיתה בעולה. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־13:53, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
כשטען שלא מצאה בתולה, אם אמרה: מוכת עץ אני, נאמנת (כר"ג כתובות יג,א), ותחזור כתובתה למנה. ויש לו להחרים סתם, שלא בא עליה איש (רמב"ם). ואם אמרה: משארסתני נאנסתי, הרי זו נאמנת וכתובתה ק"ק כמו שהיתה (כר"ג יב,ב). ואם טען: שמא עד שלא אירסתיך נאנסת, או שמא אחר שארסתיך, נבעלת ברצונך, הרי זו מחרים סתם על מי שטוען שקר כדי לחייבו ממון (רמב"ם). (כל מי שטוען טענת בתולים וטענתו טענה, אם רוצה לקיימה אח"כ כותב לה כתובה מנהא) (טור).
נפסק כר"ג שברי ושמא ברי עדיף כאשר מצטרף לברי מיגו או חזקה – תלוי בשני תירוצי הגמ' שם. כשאומרת משאירסתני נאנסתי יש מיגו דמוכת עץ ובמוכת עץ קודם הנישואין יש מיגו דמוכת עץ תחתיך, ובמוכת עץ תחתיך כותב הב"ש שאין מיגו וזוהי נפק"מ בין התירוצים. הרי"ף והר"ן פסקו את התירוץ של חזקה ואילו הרמב"ם והטור את הטעם של מיגו, ולפיכך מכריע הב"ש שמספק אינה נאמנת להוציא.
במקרה שמכחישה את בעלה וטוענת שהיתה בתולה, אינה נאמנת אע"פ שיש לה מיגו שיכלה לטעון מוכת עץ או משארסתני, ונאמרו בכך שני תירוצים בראשונים, או משום שלא אומרים מיגו להוציא, או שמוכת עץ אינה טענה שכיחה ומשארסתני נאנסתי אינו מיגו טוב כי אינה רוצה להיפסל לכהונה.
א. משמע מהרמב"ם, הטור והרמ"א שנאמן אע"פ שמקיימה, אולם התוס'[1] והש"ג כתבו שאם מקיימה אינו נאמן שהרי בטלה חזקת "אין אדם טורח בסעודה ומפסידה". הד"מ כתב שנחלקו[2] ואילו הח"מ יישבם שהרמב"ם עסק באשה שנתרצית לכך והוי כאילו מודה לדבריו שהיתה בעולה.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.