פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פ ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
'''הרמב"ם''' הוסיף שאינה יכולה לחייב אותו להישבע, וביארו המ"מ שאין כאן תביעת ממון אלא רוצה להיפטר משיעבודה. '''הב"ח והב"ש''' כתבו שאינם מבינים דבריו ושאף '''השו"ע''' השמיט זאת בכוונה, וכתב הב"ש שיתכן שאף הרמב"ם סובר כן ומה שכתב שא"א להשביע כוונתו קודם שעובדת, אך לאחר שעובדת יכולה לחזור ולהשביעו היסת, ואילו '''הח"מ''' סובר שאי אפשר להשביע ונימק, שאם יהיה כאן שבועת היסת היא תשביע את בעלה כל יום בטענה שהיום נתעשר, והוסיף שקשה לחלוק על הרמב"ם והמ"מ בלא ראיה ואף הראב"ד לא השיג. '''רעק"א והבית מאיר''' תמהו על הב"ש, שהרי אף אם לכתחילה היתה פטורה מלעבוד, אם עבדה הבעל זוכה במעש"י (כמבואר בסיכום לסע' ב. אולם עיין שם שלב"ש זוכה רק במה שמחוייבת משום זימה ולא יותר וא"כ לכאורה יש ליישב הב"ש שכוונתו כאן לסכום הנוסף). | '''הרמב"ם''' הוסיף שאינה יכולה לחייב אותו להישבע, וביארו המ"מ שאין כאן תביעת ממון אלא רוצה להיפטר משיעבודה. '''הב"ח והב"ש''' כתבו שאינם מבינים דבריו ושאף '''השו"ע''' השמיט זאת בכוונה, וכתב הב"ש שיתכן שאף הרמב"ם סובר כן ומה שכתב שא"א להשביע כוונתו קודם שעובדת, אך לאחר שעובדת יכולה לחזור ולהשביעו היסת, ואילו '''הח"מ''' סובר שאי אפשר להשביע ונימק, שאם יהיה כאן שבועת היסת היא תשביע את בעלה כל יום בטענה שהיום נתעשר, והוסיף שקשה לחלוק על הרמב"ם והמ"מ בלא ראיה ואף הראב"ד לא השיג. '''רעק"א והבית מאיר''' תמהו על הב"ש, שהרי אף אם לכתחילה היתה פטורה מלעבוד, אם עבדה הבעל זוכה במעש"י (כמבואר בסיכום לסע' ב. אולם עיין שם שלב"ש זוכה רק במה שמחוייבת משום זימה ולא יותר וא"כ לכאורה יש ליישב הב"ש שכוונתו כאן לסכום הנוסף). | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
[[קטגוריה:שולחן ערוך]] | [[קטגוריה:שולחן ערוך]] | ||
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | [[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:56, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט[עריכה]
היא אומרת: ראוי הוא לקנות, או לשכור שפחה, והוא אומר שאינו ראוי, עליה להביא ראיה (רמב"ם).
הרמב"ם הוסיף שאינה יכולה לחייב אותו להישבע, וביארו המ"מ שאין כאן תביעת ממון אלא רוצה להיפטר משיעבודה. הב"ח והב"ש כתבו שאינם מבינים דבריו ושאף השו"ע השמיט זאת בכוונה, וכתב הב"ש שיתכן שאף הרמב"ם סובר כן ומה שכתב שא"א להשביע כוונתו קודם שעובדת, אך לאחר שעובדת יכולה לחזור ולהשביעו היסת, ואילו הח"מ סובר שאי אפשר להשביע ונימק, שאם יהיה כאן שבועת היסת היא תשביע את בעלה כל יום בטענה שהיום נתעשר, והוסיף שקשה לחלוק על הרמב"ם והמ"מ בלא ראיה ואף הראב"ד לא השיג. רעק"א והבית מאיר תמהו על הב"ש, שהרי אף אם לכתחילה היתה פטורה מלעבוד, אם עבדה הבעל זוכה במעש"י (כמבואר בסיכום לסע' ב. אולם עיין שם שלב"ש זוכה רק במה שמחוייבת משום זימה ולא יותר וא"כ לכאורה יש ליישב הב"ש שכוונתו כאן לסכום הנוסף).
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.