פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פ טו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
'''ח"מ,ב"ש''': מספק פטורה אף ממלאכות הבית. הב"ש כותב שאף מהדברים של חיבה כמזיגת הכוס אין כופים<ref>התוס' כתבו שאף למ"ד מורדת ממלאכה הוי מורדת, בג' הדברים של חיבה לא הוי מורדת, ולפי"ז י"ל שה"ה שאין כופין, ועוד שרש"י והטור סוברים שדברים אלו הם רק עצה טובה ולא חובה.</ref>. | '''ח"מ,ב"ש''': מספק פטורה אף ממלאכות הבית. הב"ש כותב שאף מהדברים של חיבה כמזיגת הכוס אין כופים<ref>התוס' כתבו שאף למ"ד מורדת ממלאכה הוי מורדת, בג' הדברים של חיבה לא הוי מורדת, ולפי"ז י"ל שה"ה שאין כופין, ועוד שרש"י והטור סוברים שדברים אלו הם רק עצה טובה ולא חובה.</ref>. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־13:56, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף טו[עריכה]
כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה ממלאכות שהיא חייבת לעשותן, כופין אותה לעשות (רמב"ם). הגה: ואינו זנה עד שתעשה; וכן ב"ד משמתין אותה או מוכרין כתובתה לשכור עליה עבד או שפחה (המ"מ פכ"א בשם הרמב"ן והרשב"א); וי"א דהיו כופין אותה בשוטים (טור בשם הרמב"ם); וכל זה באומרת: איני עושה, וניזונית; אבל אם אומרת: איני ניזונית ואיני עושה, הרשות בידה (ב"י לדעת הרמב"ם וכ"כ הר"ן), וכמו שנתבאר לעיל סימן ס"ט; וי"א דאפילו באומרת: איני ניזונית ואיני עושה, צריכה לעשות צרכי הבית, ולזה כופין אותה אע"פ שאינה ניזוניתא (ג"ז ב"י לדעת הרמב"ם לחד שינויא).
הנמנעת ממלאכה: כתובות סג,א: מורדת ממאי? רב הונא אמר: מתשמיש המטה, ר' יוסי ברבי חנינא אמר: ממלאכה. הלכה כרב הונא. ולכן לא פוחתים מכתובתה.
במה כופים אותה: רמב"ם,רמב"ן,רשב"א,ר"ן: אפילו בשוט. הרשב"א מוסיף, או שאינו זנה או שבי"ד מוכרים מכתובתה בטובת הנאה כדי שישכור עליה שפחה לשמשו. והר"ן הוסיף או שמשמתים אותה.
ראב"ד: לא כופים בשוט אלא ממעטים מזונותיה.
שו"ע: כתב שכופים אותה ולא פירט.
רמ"א: פירט שאינו זנה וכן משמתים או מוכרים מכתובתה, וי"א שכופים בשוטים.
א. צרכי הבית באומרת איני ניזונת ואיני עושה:
רשב"א,ר"ן,רמ"א: יכולה להפקיע עצמה רק מטוויית צמר אך לא מצרכי הבית כמו לטחון ולאפות. כן דייק הח"מ בדעת הרמ"א.
תוס',רא"ש: אף ממלאכות הבית. והוכיחו כן מהגמ' שנפסקה לעיל בסע' יא. עיין בסיכום שם.
ח"מ,ב"ש: מספק פטורה אף ממלאכות הבית. הב"ש כותב שאף מהדברים של חיבה כמזיגת הכוס אין כופים[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ התוס' כתבו שאף למ"ד מורדת ממלאכה הוי מורדת, בג' הדברים של חיבה לא הוי מורדת, ולפי"ז י"ל שה"ה שאין כופין, ועוד שרש"י והטור סוברים שדברים אלו הם רק עצה טובה ולא חובה.