פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר פה יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 24: שורה 24:
<blockquote>'''ב&quot;ש''': מדייק מ'''רש&quot;י''' ומ'''הרא&quot;ש''' שיורש אותה. הם כתבו שאם קיבל פקדון מהאשה ומתה יחזיר לבעלה. רואים מכך שאיננו חוששים שזו מתנה שקיבלה ע&quot;מ שאין לבעל רשות בה.
<blockquote>'''ב&quot;ש''': מדייק מ'''רש&quot;י''' ומ'''הרא&quot;ש''' שיורש אותה. הם כתבו שאם קיבל פקדון מהאשה ומתה יחזיר לבעלה. רואים מכך שאיננו חוששים שזו מתנה שקיבלה ע&quot;מ שאין לבעל רשות בה.
</blockquote>
</blockquote>
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־13:57, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר פה יא

סעיף יא[עריכה]

נתן לה אחד מתנה ע"מ שאין לבעלה רשות (בה), קנה הבעל, והרי היא כשאר נ"מ, אא"כ התנה הנותן בגוף המתנה שיהיה לכך ולכך, כגון שיאמר לה: הרי המעות נתונים לך ע"מ שתלבשי בהם או על מנת שתעשי מה שתרצי בלא רשות הבעל (רמב"ם כשמואל נדרים פח,א). הגה: נתן לה אביה מתנה, והתנה באחד מדרכים אלו, ואח"כ מת אביה והיא יורשה אותו, נתבטלה המתנה וזוכה בה הבעל כבשאר נכסי מלוג. (תשובת המיוחסות לרמב"ן סימן ק"ו).

כיצד אפשר לתת מתנה שאין לבעל רשות בה?

נדרים פח,א: משנה: המדיר הנאה מחתנו והוא רוצה לתת לבתו מעות, אומר לה: הרי המעות האלו נתונין לך במתנה, ובלבד שלא יהא לבעליך רשות בהן אלא מה שאת נושאת ונותנת בפיך. גמרא: אמר רב לא שנו אלא דאמר לה מה שאת נושאת ונותנת בפיך, אבל אמר מה שתרצי עשי קנה יתהון בעל; ושמואל אומר אפילו אמר מה שתרצי עשי לא קנה יתהון בעל.

רב עמרם,רמב"ן: כשמואל, שמספיק לומר מה שתרצי עשי. אע"פ שנחלקו כאן לענין איסורים, שורש המחלוקת הוא בדיני ממונות, ולכן הלכה כשמואל.

רמב"ם,שו"ע: כשמואל, אך ביארו שצריך לומר שני דברים: א. מה שתרצי עשי. ב. ע"מ שאין לבעלך רשות בהם. הר"ן מנמק שאע"פ שאמר ע"מ שאין לבעלך רשות, יש משמעות לתוספת "מה שתרצי עשי", והיא שהחפץ אינו שלה לגמרי אלא הוא רק שלה בכל שעה לאותו הדבר שהיא רוצה לעשות באותה שעה, אולם אם היה שלה לגמרי מיד היה זוכה בו הבעל. בבה"ב כתב כריב"ש שהעיקר כרמב"ן משום שכן דעת רוב הפוסקים, ולרווחא דמילתא יש לחוש לרמב"ם. הב"ש ביאר שהשו"ע פסק כרמב"ם משום שלכך מסכימים רוב הפוסקים (שכן זו השיטה האמצעית). בהלכות נדרים כתב השו"ע בסתם כרמב"ם וי"א כר"ת, וביארו הב"ש והש"ך שלענין איסור חשש לר"ת.

ר"ת,רא"ש,ראב"ד,מרדכי: כרב, שצריך לתת לדבר מסויים. נחלקו כאן לענין איסורים ולכן הלכה כרב.

ח"מ: תמה על ההכרעה שלא כר"ת ודעימיה.

ב"ש: אם הבעל תפס, יכול לומר קים לי כר"ת.

האם הבעל יורש אותה? כשנתנו לאשה באופן המועיל שאין לבעל רשות.

בעה"ת: לא.

ב"ש: מדייק מרש"י ומהרא"ש שיורש אותה. הם כתבו שאם קיבל פקדון מהאשה ומתה יחזיר לבעלה. רואים מכך שאיננו חוששים שזו מתנה שקיבלה ע"מ שאין לבעל רשות בה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.