פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צ יח: הבדלים בין גרסאות בדף

ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צ יח

סעיף יח[עריכה]

נכסי צאן ברזל שאבדו או נגנבו ומחלה אותם לבעלה, וקנו ממנה^א בעדים, אינה יכולה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי. אבל אם נתנה לו מתנה מטלטלי צ"ב הקיימים, לא קנה, מפני שיש לה לומר: נחת רוח עשיתי לבעלי (רמב"ם).

ב"ש סק"ס – הקשה שהשו"ע כאן סתם כרמב"ן שבנכסים בעין לא מועילה המחילה ואילו בסע' טז הרמ"א הביא מחלוקת בכך, ותירץ שאולי עיקר כוונת השו"ע לחדש כאן את הרישא שכשאינם בעין לכו"ע מועיל.

מנהגנו בכתובה: ריב"ש,ב"ש סק"ס – לפי מנהגנו שכותבים בכתובה סך כולל ולא מפרטים את הנכסים, נחשב כדבר שאינו בעין, משום שמציינים את המעות ולא נכסים. עיין עוד בסיכום לסע' יג שכתב הב"ש שלמנהגנו רשאי הבעל למכור נצ"ב.

א. קנו ממנה: הרמב"ם והשו"ע בסימן קה,ה פסקו שמחילת כתובה אינה צריכה קנין. הח"מ נשאר בצ"ע על הסתירה, והב"ש חילק בין מעות לנכסים, וכתב שכשהנכסים בעין לא מועילה מחילה אפילו בקנין וכשאינם בעין מועיל בקנין. והח"מ כתב שדוחק לחלק כך.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.