פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר צג כא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 18: שורה 18:
'''ב"ש''': בחו"מ הרמ"א לא השיג על השו"ע שהביא שתי הדעות, בגלל דעת הטור שחייב מדין מזיק שיעבוד ולא בגלל דעת ר' האי, ובסי' קיב שמדובר במזונות הבנות שהן דרבנן וכן אצלנו במזונות אלמנה סובר שגם הטור יודה, כמו שבמטלטלין לא חייבים מצד הזקת שיעבוד הואיל והן מדרבנן. אמנם צ"ע מדוע הרמ"א לא השיג כאן.
'''ב"ש''': בחו"מ הרמ"א לא השיג על השו"ע שהביא שתי הדעות, בגלל דעת הטור שחייב מדין מזיק שיעבוד ולא בגלל דעת ר' האי, ובסי' קיב שמדובר במזונות הבנות שהן דרבנן וכן אצלנו במזונות אלמנה סובר שגם הטור יודה, כמו שבמטלטלין לא חייבים מצד הזקת שיעבוד הואיל והן מדרבנן. אמנם צ"ע מדוע הרמ"א לא השיג כאן.
</blockquote>
</blockquote>
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה אחרונה מ־13:59, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר צג כא

סעיף כא[עריכה]

הניח מטלטלין ולא תפסה אותם, היורשים נוטלין אותם והם מעלין לה מזונות. ואינה יכולה לעכב עליהם ולומר: יהיו המטלטלין מונחים בב"ד שאזון מהם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות. ואפילו התנה עליו בפירוש שתזון מהמטלטלין, אינה מעכבת. אבל אם הניח קרקע, יכולה היא לעכב עליהם שלא ימכרו, ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות (רמב"ם), והיא ניזונית מדמי הקרקע שבידם (ר' האי). ויש מי שחולק ואומר שאינה ניזונית מאותם הדמיםא (רא"ש,שו"ת רשב"א). הגה: הקנה לה בקנין על המזונות, מוציאה למזונות ממשועבדים. ודוקא שפירש בהדיא מזונות שלאחר מיתה, אבל בלאו הכי, אע"ג שכתב לה בכתובתה מזונות, וקנו מידו, לא נתכוין על מזונות רק מחייה (כך משמע מהמ"מ פי"ח דאישות וכ"כ הב"י בשם תשובת הרשב"א).

א. דמי קרקע: ר' האי[1]: הדמים נכנסים תחת הקרקע ולאחר תקנת הגאונים אף תחת המטלטלין, ולכן גובה מהדמים.

רא"ש: אינה גובה.

טור[2]: הדמים אינם נכנסים תחתיהם אך חייבים לשלם כיוון שהזיקו שיעבודה, ולכן דמי קרקע חייבים לשלם אך דמי מטלטלין לא משום שגובה רק מתקנת הגאונים. הב"ש כתב שלטעמו של הטור אם התנה לזונה ממטלטלין יהא חייב אף על דמי מטלטלין משום שעתה חייב מעיקר הדין ולא רק מתקנת חכמים.

שו"ע חו"מ קז,ד: יש מי שאומר שגובה וי"א שאינו גובה. לגבי דמי קרקע שבע"ח בא לגבות מיורש שמכר הנכסים לגוי.

שו"ע כאן: סתם כר' האי שגובה ויש מי שאומר כרא"ש.

רמ"א קיב,יד: כרא"ש.

ב"ש: בחו"מ הרמ"א לא השיג על השו"ע שהביא שתי הדעות, בגלל דעת הטור שחייב מדין מזיק שיעבוד ולא בגלל דעת ר' האי, ובסי' קיב שמדובר במזונות הבנות שהן דרבנן וכן אצלנו במזונות אלמנה סובר שגם הטור יודה, כמו שבמטלטלין לא חייבים מצד הזקת שיעבוד הואיל והן מדרבנן. אמנם צ"ע מדוע הרמ"א לא השיג כאן.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.

הערות שוליים[עריכה]

  1. מקורה של המחלוקת בין ר' האי לרא"ש הוא לגבי מזונות הבנות (מובא ברא"ש ב"ב פרק ט,ב ובטור סי' קיב וכן בחו"מ סי' קז).
  2. חו"מ סי' קז