פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ק י: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Added credit) |
מ (Updated article link) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
'''מהרי"ק''': אם מזכירה ותובעת כתובתה נאמנת לענין להינשא אך לא לענין כתובה, ואם לא תובעת כתובתה נאמנת אף לענין כתובה. דעתו הובאה ברמ"א סי' יז,ב ובח"מ כאן<ref>בח"מ בסי' יז משמע שלמהרי"ק אינה נאמנת לענין הכתובה אף אם לא תבעה כתובתה, אולם מהד"מ שם משמע שדוקא כשתובעת כתובתה אינה נאמנת לענין כתובה.</ref>. | '''מהרי"ק''': אם מזכירה ותובעת כתובתה נאמנת לענין להינשא אך לא לענין כתובה, ואם לא תובעת כתובתה נאמנת אף לענין כתובה. דעתו הובאה ברמ"א סי' יז,ב ובח"מ כאן<ref>בח"מ בסי' יז משמע שלמהרי"ק אינה נאמנת לענין הכתובה אף אם לא תבעה כתובתה, אולם מהד"מ שם משמע שדוקא כשתובעת כתובתה אינה נאמנת לענין כתובה.</ref>. | ||
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/ | '''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה]. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־14:01, 19 במאי 2019
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י[עריכה]
האשה שהוציאה שטר כתובה ואין עמה גט, ואמרה לבעלה: גרשתני ואבד גיטי תן לי כתובתי, והוא אומר: לא גרשתיך, חייב ליתן לה עיקר כתובתה אבל אינו נותן לה התוספת, עד שתביא ראיה שגירשה או שיצא גט עם הכתובה מתחת ידיה (רמב"ם). וי"א דאם אינה מביאה ראיה על הגירושין, אפילו עיקר כתובה אינו נותן לה דמאחר שתובעת כתובתה אינה נאמנת על הגירושין, כמו שנתבאר לעיל סימן י"ז סעיף ב', ולכן אינה נוטלת כתובתה (ראב"ד,טור) וכן עיקר.
גרשתני ואבד גיטי תן כתובתי:
רמב"ם,שו"ע: נאמנת על הגירושין לענין להינשא בגלל החזקה שאינה מעיזה פניה בפני בעלה, וכיוון שכך, דורשים מדרש כתובה ומקבלת עיקר כתובה, ואפילו אם תבעה כתובתה.
ראב"ד,רמ"א: אינה נאמנת אפילו לענין להינשא. הראב"ד סובר כך אפילו אם לא תבעה כתובתה, אולם הרמ"א פסק דבריו בתבעה ואילו בלא תבעה הביא בסי' יז,ב את שתי הדעות.
מהרי"ק: אם מזכירה ותובעת כתובתה נאמנת לענין להינשא אך לא לענין כתובה, ואם לא תובעת כתובתה נאמנת אף לענין כתובה. דעתו הובאה ברמ"א סי' יז,ב ובח"מ כאן[1].
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בח"מ בסי' יז משמע שלמהרי"ק אינה נאמנת לענין הכתובה אף אם לא תבעה כתובתה, אולם מהד"מ שם משמע שדוקא כשתובעת כתובתה אינה נאמנת לענין כתובה.