פרשני:שולחן ערוך:אבן העזר ק יא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Added credit)
מ (Updated article link)
 
שורה 8: שורה 8:
א. משביעה: '''הב"ש''' מבאר שבסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה אינו יכול להשביעה בגלל שיש לה חזקה שאינה מעיזה, אך כאן שמודה שגירשה והויכוח הוא אם נפרעה אין לה חזקה וצריכה להישבע. '''רעק"א''' תמה, מדוע נזקק לחילוק זה, שכן בסעיפנו שטוענת שלא נפרעה יכול להשביעה "אישתבע לי דלא פרעתיך", משא"כ בסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה.
א. משביעה: '''הב"ש''' מבאר שבסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה אינו יכול להשביעה בגלל שיש לה חזקה שאינה מעיזה, אך כאן שמודה שגירשה והויכוח הוא אם נפרעה אין לה חזקה וצריכה להישבע. '''רעק"א''' תמה, מדוע נזקק לחילוק זה, שכן בסעיפנו שטוענת שלא נפרעה יכול להשביעה "אישתבע לי דלא פרעתיך", משא"כ בסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה.


'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/706 לפרטים ורכישה].
'''מתוך הספר יאיר השולחן''', אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, [https://www.yeshiva.org.il/Article/3873 לפרטים ורכישה].


[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:שולחן ערוך]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]
[[קטגוריה:יאיר_השולחן_אבן_העזר]]

גרסה אחרונה מ־14:01, 19 במאי 2019


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אבן העזר ק יא

סעיף יא[עריכה]

אמר לה הבעל: כך היה גירשתי ונתתי לה כל הכתובה עיקר ותוספת וכתבה לי שובר ואבד שוברי, מתוך שיכול לומר: לא גרשתי, ולא יתחייב בתוספת, נאמן ומשביעה בנקיטת חפץא ונותן לה את העיקר, ונשבע הוא שבועת היסת על התוספת (רמב"ם מכתובות פט,א, דלא כראב"ד).

הרמב"ם והשו"ע סוברים שאינו נאמן על העיקר במיגו לשיטתם בסעיף הקודם שנאמנת לומר שגירשה, אך לראב"ד ולרמ"א שם יהא נאמן כאן אף על העיקר וישבע היסת. הטור סייג שנאמן דוקא במקום שאין כותבים כתובה, שאז יכול לטעון שפרע כשהוציאה גט ללא כתובה משום שלא האמינוהו שכתב לה כתובה, אך במקום שכותבים אינו נאמן משום שיש לו רעותא מדוע הכתובה בידה, והב"ח כתב שאין חילוק. לגבי המיגו, התוס' מבארים שאין לדחות שאין מיגו משום שאם יטען שלא גירשה יהא חייב בשאר, כסות ועונה, כיוון שהוי טענו חיטים והודה לו בשעורים וא"כ הוא לא יתחייב בכך.

א. משביעה: הב"ש מבאר שבסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה אינו יכול להשביעה בגלל שיש לה חזקה שאינה מעיזה, אך כאן שמודה שגירשה והויכוח הוא אם נפרעה אין לה חזקה וצריכה להישבע. רעק"א תמה, מדוע נזקק לחילוק זה, שכן בסעיפנו שטוענת שלא נפרעה יכול להשביעה "אישתבע לי דלא פרעתיך", משא"כ בסעיף הקודם שהויכוח הוא אם גירשה.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.